האם רוח אמנות ה"ברנינג מן" תישמר גם במוזיאונים?

תערוכה גדולה ראשונה של עבודות שנוצרו בפסטיבל תיפתח מחרתיים ב"סמיתסוניאן". מה קורה כשיצירות המבוססות על עקרונות אוטופיים נעקרות מהחולות הלבנים ונשתלות מחדש בין קירות לבנים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיצב אינטראקטיבי של פטריות אוריגמי ענקיות של FoldHaus ב– 2016 , ב"ברנינג מן"

בסוף הקיץ, במשך שבוע אחד בלבד, מאות פסלי פנטזיה ענקיים ומכוניות מקושטות צצים ואחר כך נעלמים כאילו היו חזיון תעתועים מנצנץ במדבר נבאדה. זה קורה ב"ברנינג מן", פסטיבל שנתי המפורסם ברוחו הייחודית, שנערך בשטח של אגם יבש בפאתי רינו זה כ–30 שנה.

התיאורים של ברנינג מן מתמקדים בדרך כלל בהדוניזם של משתתפי הפסטיבל. אבל מראשית ימיו, ב–1986, כשלארי הארווי, אחד ממייסדיו, העלה באש בובת עץ בטקס קיץ בחוף בסן פרנסיסקו, האמנות היא חלק מהד־נ־א של האירוע, ומנהלי המוזיאונים מתחילים להבחין בכך. באמצע שנות ה–90, כשהחלו למכור כרטיסים לפסטיבל ברנינג מן, התחילו גם לחלק בו מענקים לאמנים. בזכות התמיכה הזאת — שבימים אלה מגיעה לכ–1.3 מיליון דולר בשנה לצד תוספת מימון שקט מסיליקון ואלי — הפרויקטים האמנותיים של ברנינג מן גדלו בשאפתנותם ובאיכותם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ