בהמתנה לשובם של השכנים הערבים

ראובן מס עלה לישראל ב–1933, אחרי שהציל ספרים מהשריפה של גבלס. שנים אחר כך שמר על רכושם של שכניו הערבים שנמלטו מביתם ב–1948. תערוכה חדשה בביתו בטלביה מספרת את ההיסטוריה המתעתעת של הבית, השכונה והנרטיב השנוי במחלוקת

מיה אשרי
ניר חסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שכונת טלביה בשנות ה-20. התרוקנה מתושביה הערביים ב-1948
שכונת טלביה בשנות ה-20. התרוקנה מתושביה הערביים ב-1948צילום: Scanned and Processed by JJT Inc
מיה אשרי
ניר חסון

כמו במקומות רבים בארץ, גם שכונת היוקרה טלביה התרוקנה מתושביה הערביים ב-1948. בניגוד לשאר המקומות כאן היה מי שדאג לאחסן את הרכוש, לנהל אותו ולשמור עליו. "בשים לב ליחסים הטובים שהיו לנו עם האוכלוסייה הערבית כאן, דרשתי אז לשמור על רכוש הערבים. בכל דירה ייחדנו חדר ובו הכנסנו את כל הרכוש של בעל הדירה למעט שולחן וכסאות ומיטות שמוכרחים היינו להעמיד לרשות הפליטים. סגרנו את החדר בשעווה והמשפחה הנכנסת (היהודית, מ"א ונ"ח) הוכרחה לחתום שלא תגור ברכוש ההוא". הכותב הוא ראובן מס, המוכתר היהודי של שכונת טלביה והקטע מיומנו מצוטט בספרו של מנחם קליין "קשורים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ