הצלם שחושף לעולם את הצדדים האפלים של רוסיה

עבודותיו של דמיטרי מרקוב מתעדות את חייהם של דרי רחוב, ילדים מוזנחים ואלכוהוליסטים באזורים הנידחים במדינה — שאינם מוצגים לעולם במונדיאל ובמשחקים האולימפיים. בראיון הוא מספר איך הצילום הציל אותו מהסמים הקשים ולמה הוא בכל זאת מסרב להאמין שגורלה של רוסיה כבר הוכרע

ליזה רוזובסקי
ליזה רוזובסקי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בעיר צ'יסטופול ב-2016
בעיר צ'יסטופול ב-2016צילום: דמיטרי מרקוב

דמיטרי מרקוב אינו אדם שיפוטי. מצלמת האייפון שלו מגיעה עד לתחתית הקיום האנושי, חודרת אל עולמות של דרי רחוב, קבצנים ואלכוהוליסטים בקצוות המרוחקים והמנותקים של רוסיה, ובכל מקום היא מצוידת בפילטר החמלה והאמפתיה. אבל דבר אחד מוציא אותו מכליו: אנשים שמתעקשים שלרוסיה אין עתיד.

"אני אתחיל מהעיקר כי זה מעצבן אותי באופן רציני", הוא אומר בפתח שיחתנו אגב התייחסות לתמונות שיופיעו בתערוכה שלו בפסטיבל הצילום הבינלאומי בתל אביב, שייפתח השבוע. "אני רואה שאנשים נתפסים בתצלומים לטריגרים העיקריים – חסרי בית, נכים ודברים כאלה. כאילו שזה כל מה שהתמונות שלי מעבירות. זה כמובן מעציב אותי. לא מזמן היה לי ויכוח עם אשה, אגב מישראל. בסוף חסמתי אותה לכל הרוחות כי זה כבר בלתי נסבל לנהל את הוויכוחים האינסופיים האלה. היא נולדה בברית המועצות ואחר כך עברה לישראל. והיא יושבת ומסתכלת ואומרת: 'כן, זאת רוסיה, אז זהו, פיזדץ, הכל תחת, אי אפשר לתקן כלום'. עבורה זאת שאלה שכבר הוכרעה".

תגובות