גם ב-2019, אמניות בישראל עוד לא שברו את תקרת הזכוכית של המוזיאון - אמנות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם ב-2019, אמניות בישראל עוד לא שברו את תקרת הזכוכית של המוזיאון

לכתבה
איה סריג (חברת קבוצת SHEVA), עוגן (געגוע), 2018 אבי אמסלם

אמניות ישראליות הודרו מהמוזיאונים ומהקאנון של היצירה הישראלית מאז קום המדינה, ורבות מהן לא מוכרות לקהל הרחב. רוח אחרת נושבת דווקא מהגלריות והמוזיאונים הקטנים שפועלים לתקן את העוול. האם שיפוט אמנותי הוא עניין אובייקטיבי או פוליטי גרידא?

52תגובות

אמניות ישראליות סובלות מהדרה כפולה: אלו שיצרו בעבר לא מוצגות עד היום במקומות בולטים, ואלו שפועלות היום לא זוכות לייצוג שוויוני במוזיאונים הגדולים. כך, מאז יוני 2011 הוצגו במוזיאון תל אביב לאמנות יותר מ–90 תערוכות־יחיד של אמנים גברים, ורק כ–40 תערוכות של אמניות נשים. במוזיאון ישראל הוצגו מאז הפתיחה המחודשת ב–2010 כ–30 תערוכות־יחיד של נשים לעומת כ–70 של גברים. זה אמנם שיפור משנים קודמות — לפי בדיקה של חוקרת האמנות ד"ר רות מרקוס, עד 1970 הוצגו במוזיאון תל אביב רק 11 תערוכות יחיד של נשים, לעומת 66 גברים — אך המצב עדיין רחוק מאיזון. גם מבט על האוסף הקבוע במוזיאון תל אביב מצייר תמונה לא אידיאלית....

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות