הציירת מיכל ממיט וורקה: "הסטודיו שלי היה תא שירותים"

הערה גזענית מטלטלת שספגה בתחילת דרכה דחפה את האמנית מיכל ממיט וורקה להצלחה. מי שהיתה יוצאת אתיופיה הראשונה שהתקבלה לשנקר, מוגדרת כעת כ"קולו של מיעוט מושתק". עם פתיחת תערוכתה היא מבהירה כי העובדה שאין ביכולתה לשכור חלל עבודה לא תעצור אותה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכל ממיט וורקה. "מפלסת את דרכה בחברה סטריאוטיפית"
מיכל ממיט וורקה. "מפלסת את דרכה בחברה סטריאוטיפית"צילום: מגד גוזני
ורד לי - צרובה
ורד לי
ורד לי - צרובה
ורד לי

תא שירותים צפוף ודחוק שבמרכזו מושב אסלה מכוסה. הציור, ששמו "הסטודיו שלי", מוצג בימים אלה בבית האמנים בירושלים בתערוכת יחיד של מיכל ממיט וורקה, והוא מסגיר משהו ממציאות חייה. בחלל תא השירותים נראים לוחות בד ציור שעונים לקיר, פלטת צבעים, כן ציור חצוי, סלים גדושים בצבעים ובמכחולים, הדום ישיבה בצורת קוביית משבצות ירוקה. גבר כהה עור עומד ובוהה בחלל הצר. לא רחוק ממנו, ילדה קטנה בשיער מקורזל כהה מפנה את גבה, ניצבת בין האסלה ללוחות הקנבס שעליהם תלוי צעיף בד אתיופי מסורתי המעוטר ברקמה צבעונית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ