חיימי פניכל שמח שלא התקבל ללימודי אמנות בבצלאל

בשתי תערוכות שונות, המוצגות בגלריה בסיס ובמוזיאון הרצליה, מותח האמן חיימי פניכל ביקורת על אדריכלות ובנייה מקומית. בראיון הוא מסביר איך הכל התחיל במחסן של סבו

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיימי פניכל לצד עבודה שלו בתערוכה "תל" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
חיימי פניכל לצד עבודה שלו בתערוכה "תל" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשוויתצילום: אברהם חי

האמן חיימי פניכל אומר שהתמזל מזלו שלא התקבל ללימודי אמנות בבצלאל, אלא ללימודי עיצוב קרמי וזכוכית. הדבר הקנה לו יכולות טכניות שאין לאמנים פלסטיים עכשוויים רבים. "יש אמנים שלא יודעים לקדוח חור בקיר", הוא טוען.

בימים אלה מוצגות שתי תערוכות שלו: "בבל" בגלריה בסיס בהרצליה פיתוח (עד 11 במאי) ו"תל" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (עד 27 באפריל). את האהבה לעבודת כפיים קיבל האמן, יליד 1972, מסבו. בטקסט שמלווה את תיק העבודות שלו הוא מספר על ידית עץ שהיתה תלויה על קיר בבית סבו. זו היתה ידית של דלת סתרים שהובילה למחסן של סבו. במחסן הסתתרו אוצרות. "שורות שורות של כלי עבודה", הוא כותב. "פטישים המסודרים לפי גודל ומשקל, מברגים המאורגנים לפי גודל הראש שלהם או אופן השימוש בהם, פלאיירים וצבטות, שופינים ופצירות, משורים ומשוריות, כלי גילוף ושיוף, כלי רצענות וכלי תפירה, קליבות ומלחציים ועוד הרבה כלים שלא ידעתי את שמם". הסטודיו שלו כיום הוא כנראה גלגול עכשווי של המחסן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ