"העיר הלבנה בתל אביב נבנתה מחומרי גלם נאציים"

בין אינספור המסמכים והתצלומים על הקיר בסטודיו של האמנית הישראלית עילית אזולאי בשכונת שונברג בברלין, מבצבצת תמונתו של אחד מראשי ההנהגה הציונית בארץ בשנות ה–30, חיים ארלוזורוב. ארלוזורוב, שנסיבות הירצחו אפופות בהשערות שונות, היה מההוגים הבולטים של הסכמי ההעברה שנחתמו בין גרמניה הנאצית למוסדות היהודיים ולשלטון המנדט הבריטי ב–1933. הם איפשרו למשפחה יהודית־גרמנית למכור את נכסיה ולהפקיד את הכספים בחשבון בנק בגרמניה — הוצאת כסף מזומן לא התאפשרה אז בגלל המשבר הכלכלי בגרמניה. תמורת הכסף המופקד קיבלו היהודים סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל, ונרכשו סחורות תוצרת גרמניה כדוגמת מלט, צינורות ומכונות — שנשלחו לפלשתינה, שם הוחזרה לעולים התמורה ממכירתן. בנוסף, יכלו העולים להביא עימם "ליפט", מין מכולה מעץ באורך שישה מטר שהכילה את רכושם הפרטי.