האמנית תאי שני מועמדת לפרס טרנר היוקרתי ומסרבת שנקרא לה אחת משלנו

אמה היא יעל אביב, הכוכבת המיתולוגית של "חדווה ושלומיק", היא גדלה בקומונה היפית בגואה בחברת יוצאי באדר־מיינהוף, חיתה שמונה שנים בתל אביב וכעת מועמדת לפרס האמנות החשוב ביותר בעולם. תאי שני מסבירה כיצד יצרה עבודות פמיניסטיות עוד לפני שהבינה שהן כאלה, איך מסתדרות בהן יחד מהפכנות ומיסטיקה ולמה היא תומכת בבי־די־אס ולא תבקר יותר בישראל

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמנות תאי שני
אבי פיטשון
אבי פיטשון

מתישהו בחורף 2003 התייצבה תאי שני לראיון מול מצלמות, כדי לדבר על האמנות שלה ועל חייה לקראת תערוכה קבוצתית גדולה של אמנים ישראלים בברלין. מאחוריה היה וילון קולנוע אדום ומוגף, שהוסיף לשיחה אווירה בסגנון ״טווין פיקס״, אווירה שהתאימה מאוד לאופי האפל, הגותי, הפרוורטי והתיאטרלי של העבודות שלה – וגם של הפקות האופנה שהיתה יוצרת בזמנו. לשני עצמה נדרש זמן להתחמם. אפשר היה להרגיש בבירור שהסיטואציה לא נוחה לה. שהיא מעדיפה שהיצירה שלה אנישתדבר בעד עצמה. שהיא לא רגילה לזרקור שמופנה אליה ומסנוור אותה. בתחילת הראיון, שהיה אחד מ־23 ראיונות עם משתתפי התערוכה שהוקרנו במסגרתה, ממש קשה להביט באי־הנוחות המופגנת שלה, בביישנות, במרווחים הארוכים בין המשפטים, בדיבור המהוסה הגובל במלמול. אבל לאט לאט היא נפתחת ונכנסת לשטף דיבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ