אנחנו משאירים שובל של DNA בכל מקום. זה מה שלמדתי עליכם

האמנית התר דיואי האגבורג אספה סיגריות ומסטיקים ממדרכות ניו יורק, חילצה מהם מידע גנטי והרכיבה קלסתרונים של הלועסים והמעשנים האלמוניים. בביקור בישראל היא מסבירה איך שערה אחת שינתה לה את החיים ולמי כדאי להעלים שרידים מחדר ההלבשה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך העבודה Stranger Visions  של התר דיואי האגבורג. זכתה לפרסום בינלאומי
מתוך העבודה Stranger Visions של התר דיואי האגבורג. זכתה לפרסום בינלאומיצילום: PAULA ABREU PITA
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

הדף שצנח בידינו בסוף הסדנה נראה כמעט ילדותי: אותיות בכתב יד, קישוטים בכחול ואדום, איורים קטנים וחמודים של כפפות, טיפות, בקבוקים וכלי מעבדה שונים. אחרי שלוש שעות של דיונים כבדי משקל על DNA ועל הקלות המפתיעה שבה אפשר לדלות מידע על בן אדם שהפרופיל הגנטי שלו נופל לידינו, העליצות של הדף הזה היתה מרעננת.

אבל ברגע שהתחלתי לקרוא, הרגשתי שאני מחווירה. היו שם הוראות פשוטות להפליא למי שרוצים למחוק את עקבות ה־DNA שלהם. היו גם הוראות למי שרוצים להחליף את ה־DNA שלהם במקרים כאלה באחר. יומיים אחרי שסיימתי לצפות ב"לא ייאמן", סדרה על אנס סדרתי אכזרי במיוחד שמקפיד להעלים את עקבות ה־DNA שלו מכל זירת פשע — המידע הזה היה מצמרר. האם ייתכן שאני מחזיקה ביד מדריך "עשה זאת בעצמך" לרוצח המתחיל?

תגובות