השנה שבה האמנות יצאה לרחובות

סגירת המוזיאונים והגלריות בגלל המגפה הפכה את רחובות הערים לזירות תצוגה. לרוב זה היה בשילוב מחאה, בין אם בהפלת פסלים של סוחרי עבדים ובין אם בהפגנות נגד נתניהו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפסל שהציב האמן מארק קווין בבריסטול במקום פסלו של סוחר העבדים אדוורד קולסטון
הפסל שהציב האמן מארק קווין בבריסטול במקום פסלו של סוחר העבדים אדוורד קולסטוןצילום: Matt Dunham / AP
גלעד מלצר
גלעד מלצר

כמו בכל סוף שנה, כשזה מגיע לסיכומים רבות אי־ההסכמות בנוגע למי ומה שנשארו מחוץ לרשימה מאשר בנוגע לאנשים והפעולות שעברו את מסננת הזמן והטרנדים. למרות זאת לא יהיה מוגזם לקבוע שהרגע המכונן ב–2020 בכל הקשור למערכת היחסים הסבוכה בין אמנות לציבור התרחש ב–7 ביוני בבריסטול שבאנגליה.

כחלק מגל המחאה ששטף את ארצות הברית ואירופה בעקבות הריגתו המתועדת של ג'ורג' פלויד בידי שוטר, שבועיים קודם לכן בעיר מיניאפוליס, מפגינים זועמים הפילו ממרום מושבו בפארק המקומי את פסלו של איש העסקים והפוליטיקאי אדוורד קולסטון שהתעשר בין היתר מסחר בעבדים. תצלומי השלכת פסל הברונזה לנהר שבמורד השדרה נהפכו לוויראליים והתניעו צונאמי של הפלה, הורדה, הסרה, כיסוי ודרישה להסרה של פסלי דיוקן של סוחרי עבדים, מנהיגי הקונפדרציה הדרומית ודמויות היסטוריות נוספות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ