בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מחכה לכם בסתיו הקרוב במוזיאונים בניו יורק

המוזיאון לאמנות מודרנית מציג ציורי קיר שדייגו ריוורה יצר במיוחד בעבורו בצד רטרוספקטיבה של דה קונינג, ובגוגנהיים תוצג היצירה המושגית של מאורציו קטלן. מבט על תערוכות הסתיו בניו יורק

2תגובות

היצע המוזיאונים בניו יורק לסתיו הקרוב הוא מגוון ביותר, החל ברטרוספקטיבה המדוברת של וילם דה קונינג שנפתחה זה עתה במוזיאון לאמנות מודרנית ועד ל"מחבואים: שוני ותשוקה בדיוקנאות אמריקאית", סקירה של תפקיד הזהות המינית ב-100 שנות אמנות אמריקאית, שתגיע למוזיאון ברוקלין לאחר שעוררה שערורייה כשהוצגה בגלריה הלאומית לדיוקנאות בוואשינגטון.

אבל המוזיאונים הגדולים של ניו יורק מבטיחים מפגנים רבים של אמנות קונצפטואלית בהפקות מושקעות. מאוריציו קטלן, אשף בעלבונות שנונים ומיניאטורות ננסיות, ישתלט על מוזיאון גוגנהיים בעיר ב-4 בנובמבר עם רטרוספקטיבה שתוצג בצורת מיצב תלוי חלל. במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, שרי לווין, הצלמת הפורה שנהפכה לפסלת, תציב מבחר של 100 עבודות תחת הכותרת הפרובוקטיבית "Mayhem" (אי סדר). הוא יכלול הצבה של חמישה שולחנות ביליארד בגודל מלא, בהתבסס על הציור הסוריאליסטי האקסצנטרי של מאן ריי "La Fortune" מ-1938.

ב"ניו מוזיאום", קארסטן הולר, מדען יליד בריסל שהיה לאמן ומתגורר עתה בשטוקהולם, יתזמר מגוון של אפשרויות אינטראקטיביות לאורך שלוש קומות הגלריה המרכזית תחת השם הראוי "התנסות" (Experience). צפו למיכל בידוד חושי, קרוסלה אטית ומשקפי מגן שמראים לנו את העולם כפי שהרשתית שלנו באמת רואה אותו: הפוך לחלוטין. בדרך כלשהי, החיזיון של ראייה מנוונת כזאת אינו מפתיע.

תצלום: ג’ון וורון

כל התערוכות הללו כרוכות במידה מסוימת של התאמה לחלל הספציפי, וחלקן תוכננו במיוחד לכבוד האירוע. זה היבט מוכר באמנות המושגית ובמיצבים, אבל במובנים מסוימים לטקטיקה הזו יש עבר עשיר יותר מכפי שניתן לחשוב. המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק יבחן מחדש קצת מההיסטוריה הזאת בתערוכה "דייגו ריוורה: ציורי קיר למוזיאון לאמנות מודרנית", שתיפתח ב-13 בנובמבר. התערוכה תאגד חמישה מתוך שמונה ציורי קיר שריוורה צייר בעבור תערוכה שהוצגה ב-1931 במוזיאון זמן קצר לאחר פתיחתו (זו היתה התערוכה המונוגרפית השנייה שהוצגה במוסד, אחרי תערוכה שהוקדשה למאטיס).

כדי להתמודד עם העובדה שציורי הקיר הענקיים של ריוורה אינם ניידים, המוזיאון הביא אותו לניו יורק והקצה לו סטודיו לתקופה של שישה שבועות לפני פתיחת התערוכה. בעבודה סביב השעון שלו ושל צוות עוזרים, הוא יצר ציורי קיר שלמרות גודלם (גובה 2.5 מטר ורוחב 1.8 מטר), אפשר היה להעבירם ממקום למקום. אחד מהם הוא "המנהיג האגררי זפאטה", דיוקן באורך מלא של המהפכן אמיליאנו זפאטה הניצב ליד סוס אצילי לבן - המזוהה עם אוסף המוזיאון.

הד עכשווי לכך אפשר למצוא ב"פרויקט ברדן", שייפתח ב-10 בנובמבר במוזיאון הסטודיו בהארלם. כדי לחגוג את שנת ה-100 להולדתו של האמן האמריקאי הגדול רומרה ברדן הזמין המוזיאון יותר מ-40 אמנים ליצור עבודות לכבודו. הרשימה כוללת את גלן ליון, רוברט פרויט, דייב מקנזי, מארק ברדפורד, וונג'צי מוטו, וויליאם פופ ל' ושיניק סמית, מה שמרמז על כך שהתערוכה תשקף נציגות מלאה של מתווכי האמנות העכשווית, החל בציור ופיסול ועד לווידיאו ומיצגים. יהיה מעניין לראות את התגובות לאמנות רחבת הלב והמסוגננת של ברדן, עם השילוב העשיר שלה בין הפולוקלורי, הצילומי והמאולתר.

הרעיון של עשיית אמנות בתור מעין מיצג יהיה גלוי, כמובן, כאשר "פרפורמה 11", הגלגול הרביעי של "הביאנלה לאמנות חזותית" החדשנית של רוז לי גולדברג, תפעל בסביבה במשך שלושה שבועות החל ב-1 בנובמבר. האמנים שישתתפו הפעם הם רגנר קג'רטנסון, ליז מג'יק לייזר, שירין נשאט ופרנסס סטרק, וכן איונה רוזיל בראון, ג'רארד בריין, מיקה רוטנברג וג'ון קסלר שיעבדו כצוות. כולם יציגו מיצג חי בפעם הראשונה.

באילן היוחסין של האמנות הקונצפטואלית ואמנות המיצג, שלא לדבר על האי-גשמיות הקלאסית של האובייקט האמנותי, אין מה שיוכל להתחרות ב"מודעות הטהורה של המוחלט / דיונים", מעין סימפוזיון שיערוך האמן איאן וילסון ב"Dia: Beacon" בביקון שבניו יורק ב-1 באוקטובר. וילסון, אמן קונצפטואלי ותיק, הפך את התקשורת המילולית - דיבור, אך מתוך כוונה אמנותית - למדיום היצירתי המרכזי שלו מאז 1968 והוא הציג את עבודתו בכל רחבי העולם.

רוב היצירות מפורסמות באמצעות הודעות בדואר, מתנהלות בגלריות או במוזיאונים ומעולם לא תועדו או הוקלטו בדרך כלשהי. הקשבה ואולי גם שאילת שאלות הן הדרכים העיקריות לחוות את העבודה, שאחד ממעריציה איפיין כ"הפשטה לא חזותית". החזון של וילסון העומד לבדו בגלריה ריקה לאמנות ומשוחח עם כל מי שנקרה בדרכו, משמש דימוי מנטלי פרדיגמטי בעבור רבים מאלו הזוכרים את שנות ה-70 של המאה הקודמת, גם אם (כמוני) אף פעם לא ממש ראו אותו בפעולה. מאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת עבודותיו נהפכו לרשמיות יותר, והתפתחו לקבוצות דיון על המוחלט, כשלעתים קרובות סופקו שולחנות וכיסאות.

ב"Dia: Beacon" כל דיון יוגבל לחמישה משתתפים, כשההזמנות נשלחו ברובן לחברי Dia. אחרי הדיונים באוקטובר הקרוב, הדיונים הבאים יתקיימו בכל אביב וסתיו עד סוף 2013.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו