בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחוץ לשיח התרבותי

הזוהר והפן הבידורי של הפוסט-מודרניזם מודגשים בתערוכה על חשבון ביקורת פוליטית ומוסרית

תגובות

 

 

יובל סער

לונדון

התערוכה "פוסט-מודרניזם: סגנון וחתרנות, 1970-1990" מבדרת מאוד. נדמה שאוצרי התערוכה שמו דגש על הצד הזוהר, הנוצץ והפרוע של השנים. הממד הזוהר בא לידי ביטוי בעיצוב התערוכה, שמוצגת בכמה חללים חשוכים, המוארים באורות ניאון זוהרים ונראים כמו חלל ריקודים במועדון. גם המוצגים עצמם - ששייכים לתחומי האדריכלות, עיצוב המוצר, כרזות וכתובות גרפיטי, אופנה, קליפים של מוסיקה ועטיפות תקליטים - יוצרים חגיגה חזותית, צבעונית ומסחררת.

אבל המוצגים הללו מציגים רק פן אחד, שכרוך במושג המתעתע "פוסט-מודרניזם". הם מעידים על הבלבול או השניות שכרוכה בו - שהיא הפער שבין סגנון לבין חתרנות, שני המושגים שמופיעים בשם התערוכה. מתוך בורות או עצלות, פעמים רבות משתמשים במושג פוסט-מודרניזם כאות קלון או כמלת גנאי, כמושג שמשמעותו יחסיות מוחלטת, אובדן ערכים או נהנתנות נטולת אחריות. זו טעות כמובן, אבל היא אינה נטולת סיבה: פוסט-מודרניזם מסמן עידן היסטורי עכשווי, שמיוחסים לו תאווה משולחת רסן לזוהר ולפרסום ריק מתוכן וקנאות קפיטליסטית שמטשטשת מהות פוליטית וסדר עדיפויות ערכי לטובת צריכה מוגברת.

אבל הביקורת הפוסט-מודרנית עומדת מול העידן הפוסט-מודרני, גם אם נוטים תכופות לבלבל בין השניים. היא מגלמת מחשבה אתית עמוקה ולעתים קרובות גם פסימית מאוד, שמבקרת את רוח התקופה ואת תוצריה. המחשבה הפוסט-מודרנית מבקשת לכרסם בוודאות, להצביע על קיומם של סדקים במבנים מובהקים של סדר ושל משמעות שמזוהים עם המודרניזם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, היא אינה באה "לפרק" את העולם מנכסיו, אלא להיצמד כעלוקה אל מבנים של ידע ושל כוח, ולהצביע על שבריריותם הסמויה מן העין.

התערוכה נעה באי-נוחות, וגם בחוסר החלטיות מסוים, בין הצבעה על הפוסט-מודרניזם כשווה ערך לתרבות הצריכה והזוהר של שנות ה-80 לבין ממדיו הביקורתיים והרדיקליים. היא מבקשת לחבר בין שני הממדים באמצעות הצגה של אובייקטים רדיקליים, משובשים או אוונגרדיים, שעושים שימוש במסורות קודמות - אבל גם הופכים אותן על פיהן. התצלום המפורסם של גרייס ג'ונס שמוצג בתערוכה הוא אובייקט פופ מרהיב, שנוצר מחיבור בין צילומי חלקי הגוף של הזמרת/האמנית, באופן שהוא ריאליסטי ובלתי אפשרי בה בעת; השידה המפורסמת של המעצב אטורה סוסטאס, שמזכירה פסל טוטם קדמון, הופכת את המטען המיתי לאובייקט פופ שנון.

אבל ההפקעה של דימויים מההקשר הקודם שלהם ויצירת תגובה אירונית באמצעות הרכבתם מחדש אינה מאפיין של התרבות הפוסט-מודרניסטית. מהלכים כאלה נעשו כבר בתחילת המאה ה-20 ביצירות סוריאליסטיות או פורמליסטיות. שבירת המבנה, הפקעת המשמעות והאירוניה אולי נוכחים במודגש בפראות העיצובים של שנות ה-70 וה-80 (והם אכן איבדו מזוהרם בשני העשורים האחרונים, שהם מדודים ומודאגים יותר), אבל אלה אינם המייצגים של המחשבה הפוסט-מודרנית; הם עדויות לפעילות עיצובית שנעשתה בשנות ה-80 כחלק מהפאנק, שהוא עצמו בעל היבטים סגנוניים מודרניסטים.

ממרחק שני עשורים, תרבות הפופ של שנות ה-80 - באופנה, באדריכלות ובעיצוב - יכולה להעלות חיוך, ואפילו גיחוך. מתגלמים בה ניסיונות לשבור את חוקי הטעם הטוב (באמצעים חוקים מוקפדים וחוזרים על עצמם), אבל הזיהוי של החתרנות ביחס ל"טעם הטוב" עם הפוסט-מודרניזם, הוא שטחי מעט; אפשר לזהותו בכל זרם אמנותי חדש, לאורך ההיסטוריה החזותית.

התערוכה מציגה את האובייקטים הללו בנימה של חדווה, סנסציה ואפילו התנשאות מסוימת; היא מתעלמת כמעט לחלוטין מהאופן שבו המחשבה הפוסט-מודרניסטית מבקשת לראות ב"טעם הטוב" לא רק צעצוע שאפשר לפרק ולבנות מחדש באופן חסר עכבות, אלא גם איום ממשי על הרוח האנושית ועל המוסר האנושי שנוטה להשתמש במונחים אסתטיים כדי לקדם אידיאולוגיות מסוימות (ובראשן הקפיטליזם).

ההיבטים הללו - הפוליטיים, הביקורתיים - נעדרים מהתערוכה, ומכאן גם אופיה המבדר והמשעשע. היא נוטה במובהק להצגת סגנון של עידן פוסט-מודרני, ופחות מכך להצגת חתרנות פוסט-מודרנית. היא הופכת את "הפוסט-מודרניזם" למשחק, לשעשוע ולאתגר יצירתי, אפילו לבדיחה מוצלחת. בכך אין שום רע, כמובן, ומבחינה זו התערוכה משיגה את מטרותיה, ויוצרת חוויה מענגת ביותר של צפייה בתרבות פופ חזותית של התקופה. אבל אולי היה מוטב לקרוא לה "סגנון פופ בשנות ה-80", ולא ה"פוסט-מודרניזם". המושג הזה זכאי לחקירה סגנונית ופוליטית אמנותית מעמיקה יותר. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו