בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמו עכביש שיכור: "סורג-שפה" בגלריה גורדון

התערוכה שתיפתח בגלריה גורדון בתל אביב תציג לראשונה מזה 17 שנה מבחר מעבודותיה של מירית כהן

4תגובות

עברו 21 שנים מאז קפצה מירית כהן מגג בניין בניו יורק, שם חיה ויצרה מאז סוף שנות ה-70. כהן נולדה ברוסיה בשנת 1945, שלוש שנים לאחר מכן משפחתה עשתה עלייה והשתכנה במעברה. רק בגיל מאוחר יותר נשלחה כהן לקיבוץ כפר מסריק, שם החלה ללמוד ציור באופן פרטי. בהמשך דרכה למדה אצל אריה מרגושינסקי בקלישר ואצל יחזקאל שטרייכמן ב"אבני" ולאחר מכן נרשמה לבית המדרשה ממלכתי למורי ציור ואמנות (כיום "המדרשה").

הערב תיפתח בגלריה גורדון בת"א (בן יהודה 95) תערוכה שתציג מבחר מעבודותיה של כהן, לראשונה זה 17 שנה (התערוכה הקודמת הוצגה ב-1994 במוזיאון ישראל). שלומית ברוייר, אוצרת התערוכה החדשה, בחרה להציג רישומים, ציורי שמן, עבודות מברזל, זכוכית ומחוטי נחושת, שיצרה האמנית בשנות ה-70 וה-80. בשנים אלה תיאר את יצירותיה חוקר האמנות גדעון עפרת כ"מופשטות וקרובות ברוחן לאלה של אריה ארוך", אחרים השוו אותה לאביבה אורי, בשל הקו האקספרסיבי, החשוף, שחוזר על עצמו בעבודותיה.

עם זאת ברוייר מאירה זאת באור מעט שונה: "בקווים מרוסנים וחפים מכל מליצה או פונקציה תיאורית, מרכיבה מירית כהן בעבודותיה שבכות. שתי וערב של קורים, לעתים צפופים, לעתים מרווחים, ממפים את המצע ברשת סתומה ונטולת אוריינטציה של קואורדינטות - גריד ממסך של קווים מסורגים". עוד היא מוסיפה "מירית כהן רושמת מחיצות ומשבצת בהן, כחלק מדינמיקת התנועה שברישום, סימנים, שברים, מלים ומשפטים חסרי פשר. זוהי שפה אישית, מקודדת סוד וחד-סטרית, שפה ממושטרת בתוך תבנית מסורגת, אשר דומה שמשמשת כרשת לסינון מסרים".

מבקר האמנות האמריקאי דונלד קספיט כתב על הסבך הרישומי של כהן: "המארג הזה, יוצר הרגשה שטווה אותו עכביש שיכור שהתקשה לטוות את מערך הקורים הרגיל שלו משום שאבדה לו תחושת המציאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו