בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

פעולות איזון: מעגל של אינטימיות וחום

וגם: עבודת וידיאו מבריקה של שחר מרקוס מסבירה איך להיהפך לאוצר נחשב ומטשטשת את הגבול בין פרודיה לרצינות

8תגובות

"פעולות איזון", תערוכת היחיד של אולף קונמן בגלריה אלון שגב בתל אביב, היא מעין תערוכה קבוצתית של איש אחד, ובה הוא מראה ריבוי פנים סגנוני אך בלי לגלוש להבדלים חריפים נוסח השוני בין הציור האבסטרקטי לפיגורטיבי של גרהרד ריכטר הגרמני. למרות זאת, השפעתו של ריכטר, מהאמנים החשובים של סוף המאה הקודמת וגם בזמננו, בהחלט מורגשת. קונמן מצייר בחלק מציוריו על פי תצלומי משפחה שצולמו באופן בלתי מקצועי, פרקטיקה שריכטר מזוהה עמה בעיקר מסוף שנות ה-80.

בעבודותיו של קונמן הקירבה בין הפיגורטיבי לאבסטרקטי רבה כל כך, שנדמה כי לכך הוא מתייחס בשם התערוכה "פעולות איזון", הרומז לניסיון ליצור היגד כולל, מאזן, בין צורה, דימוי ונרטיב.

קונמן, יליד שווייץ, בא לארץ בגיל צעיר והיום מחלק את זמנו בין ישראל לגרמניה. בתערוכות קודמות הוא התרכז בעיקר בעבודות שהתייחסו לרקע האירופי שלו ולמורכבויות של הגירה. בעבודות "זיקוק", "שולחן עגול" ו"ברויגל דורך לנו על הראש" (כולן מ-2011, כמו כל היצירות בתערוכה) חוזרים הדימויים המוכרים מעבודות מוקדמות יותר של משפחה בסצינת תפנים.

המסורת הציורית שקונמן נשען עליה היא של ציור אימפרסיוניסטי, בטווח שבין רנואר לבונאר הצרפתים. בציור הישראלי עולים על הדעת פרקים נרחבים ביצירתו של יאן ראוכוורגר. החלל המצויר של קונמן הוא לעולם צנוע וסגור, ללא מבט החוצה. במידה רבה, מדובר בהפיכת החלל המצויר לבמה כשאנו הצופים עומדים בפאה הרביעית, החסרה, של החדר. הדמויות המצוירות מתייחסות זו לזו, משרטטות מעגל של אינטימיות וחום.

ב"זיקוק" שש דמויות יושבות סביב שולחן כשהדמות הנשית הגדולה, כנראה האם, מרימה זיקוק. הזיקוק המפיץ אור, שבו תלויים כל המבטים, והישיבה סביב השולחן יוצרים תחושה של טקס, דתי או מעין דתי, אבל יש כאן גם קריצה לדמויות הפיות המוכרות של וולט דיסני, שמניפות מטה קסם מנצנץ. לדמויות, למעט דמות האם, אין תווי פנים אך יש להן הבעה הנובעת מהאיכות שבה קונמן מעצב שפת גוף שתוקה.

בעבודה זו, החלל שהסצינה מתרחשת בו הוא אולי סדנת אמנות לילדים שעל קירותיה תלויות יצירות ועל השולחן מונחים בפיזור כמה צעצועים. קונמן מצליח ליצור תחושה של הלא רגיל בתוך היום-יומי, של מסתורין בתוך החשוף.

בעבודה "ברויגל דורך לנו על הראש" מתוארת שוב קבוצת ילדים ליד שולחן ובו צלוחיות צבעים וקופסאות, מעין מרכז יצירה קטן. מאחורי קיר החלל המתואר מצוירת בהגדלה דמות אחת מציורו המפורסם של פיטר ברויגל האב, "משל העיוורים" מ-1568, כאילו הועתקה בידי אחד מבאי הסדנה. ציורו של ברויגל הוא תיאור טרגי-גרוטסקי של שרשרת אנשים עיוורים הנסמכים זה על זה ונופלים לבור. המשל לקוח מדרשה של ישו על אודות אנשים חסרי אמונה הגוררים "עיוורים" אחרים לאבדון.

אצל קונמן, הבידוד של הדמות והצבת הציור במרכז החלל המצויר משמשים תזכורת לכוחה של התבוננות ושל אמנות כהיפוך לעיוורון. ההקשרים של קונמן לתולדות האמנות האירופית הופיעו ביצירותיו גם בעבר, אבל כאן הוא משכלל את השימוש בציטוט כמעין מוטו, המשמש לניתוב של קריאת העבודה.

בטקסט שכתב לתערוכה קונמן מספר כי היצירות צוירו במקביל כדי לתת ביטוי להלכי רוח שונים באופן כמו סימולטני. ציוריו האבסטרקטיים נראים כהתדיינות עם מסורת הציור האבסטרקטי האירופי של שנות ה-50 וגם עם יוחנן סימון הישראלי, אמן שכמו קונמן הגיע לארץ מהמרחב הדובר גרמנית.

הציורים האבסטרקטיים קטנים במידותיהם ודחוסים בצורות. "פיתולים וסיבובים" נראה כמחקר של צורה וצבע, בדיקה של כוחן של משיחות רחבות ושטוחות בעלות תנופה שלחלוטין אינן מאפיינות את אופי הציור שקונמן הציג עד כה. עבודות אחרות הן ממש על סף הפשטה, אך נאחזות בדימוי (למשל, "נוף משולש" ו"נוף", שבשתיהן מוצגים נופי פנטסיה).

קונמן מצייר את העבודות במידות קטנות ובאינטנסיביות צורנית גבוהה אך הן רחוקות מלשדר דחיפות. הנופים הקטנים המצוירים בהן מזכירים, כנראה במכוון, הדפסי טקסטיל, אמנות שכוכבה דרך רק לזמן קצר בראשית המודרניזם. קונמן אינו אמן שעבר שינוי סגנוני חד. כמו הציורים שלו, שיש בהם תחושה של דבר מה אורגני, הרי כך גם, במבט על, השינוי ההדרגתי שחל בעבודותיו שבתערוכה זו מסתמן ככזה הצופן בתוכו אפשרויות חדשות של ציור, שקונמן לא תר אחריהן בעבר.

אולף קונמן - "פעולות איזון". גלריה אלון שגב בתל אביב (רוטשילד 6). שעות פתיחה: יום שני עד חמישי, 10:00-18:00; יום שישי, 10:00-13:00. עד 13.1

דרוש מבט "עמוק"

"האוצר", עבודת וידיאו קצרה ומבריקה של שחר מרקוס, מוצגת כעת במוזיאון פתח תקוה (ובמקביל, גם בתערוכה "אמנות היא אמנות היא אמנות" במוזיאון לאמנות מודרנית במוסקווה). לולא הושלמה לפני מותו של פרופ' מרדכי עומר, המנהל והאוצר הראשי של מוזיאון תל אביב, ולפני פרוץ המחאה נגד התנהלות המוזיאון בנוגע למינוי מחליף או מחליפים לעומר (במקרה של הפיצול המתבקש בין תפקידי המנהל והאוצר הראשי), אפשר היה לחשוב שמדובר בהתייחסות ישירה לסיטואציה המוזרה, המתמשכת כבר כחצי שנה.

מרקוס יצר קדימון קצבי, מלוטש ועתיר אפקטים, המגולל את סיפורה של דמות נלעגת למדי שבזכות הימצאה ליד אוצר מפורסם בעת שזה מת מתוודעת לספר הוראות המסביר איך להיהפך לאוצר נחשב. לפי ההנחיות, אימוץ מבט "עמוק", רכישת חליפה מרשימה, יצירת סקנדל וטיפוח אגו ענק הם כישורים מספיקים כדי להיהפך לאוצר כוכב.

מרקוס שולח חצי ביקורת אל דמות האוצר-היוצר, אל הנשים שמאחורי הקלעים, אל האמנים שמוכנים להעמיד את עבודותיהם תחת שבט מבטו של אוצר ללא טיפת הבנה באמנות וכמובן אל התקשורת, המרוממת דמויות שאינן יותר מפלקטים למעמד של ידוענים. העבודה הוסרטה במוזיאון ת"א ובמוזיאון ישראל בירושלים, כך שהתייחסותו של מרקוס למוקדי הכוח של עולם האמנות המקומית ישירה. לפי רשימת הקרדיטים והתודות בסוף הסרט, נראה שמוסדות אלה שיתפו פעולה בנדיבות.

ההשפעה של אמן הווידיאו האיטלקי פרנצ'סקו וזולי ניכרת היטב. וזולי מתמחה ביצירת עבודות וידיאו שעשויות כקדימונים לסרטים שלא יהיו. בין עבודותיו הבולטות: "דמוקרייזי", שבו יצר קדימון לסרט על המרוץ לנשיאות ארצות הברית עם הפילוסוף ברנאר-אנרי לוי ועם השחקנית שרון סטון; ו"הבלט הרוסי בסגנון איטלקי (המחזמר הקצר ביותר שתראו)", עבודת שנעשתה למוזיאון MOCA (המוזיאון לאמנות מודרנית בלוס אנג'לס) בכיכובה של ליידי גאגא.

בדומה לווזולי, מרקוס יצר עבודה שבה הגבול בין פרודיה לרצינות מיטשטש לחלוטין. נדמה כי שתי אלה משמשות בערבוביה גם במציאות, בהתחשב באופן שבו מתממש הליך החיפוש למחליפיו של עומר במוזיאון תל אביב ובהתחשב במחאה נגד הליך זה.

שחר מרקוס - "האוצר". אוצרת: דרורית גור אריה. מוזיאון פ"ת לאמנות (ארלוזורוב 30). שעות פתיחה: יום שני, רביעי, שישי ושבת, 14:00-10:00; יום שלישי וחמישי, 16:00-20:00. עד 11.1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו