בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראות ולהיראות: דליה מנור תבקר בתערוכה "למות לאט"

רטרוספקטיבה ראשונה לאמן ז'אק מורי קתמור ולקבוצתו "העין השלישית" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל אביב

תגובות

אחרי כמעט עשור של מחקר והכנות, תיפתח מחר התערוכה "למות לאט", רטרוספקטיבה ראשונה לאמן ז'אק מורי קתמור ולקבוצתו "העין השלישית" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל אביב (שמעון רוקח 21). לקהל צעיר, תהיה זו אפשרות להכיר את עבודתו של האמן, שכבר בשנות ה-80 היה למיתוס."שמו של קתמור מעלה אנחה כזאת של געגוע", אומרת ד"ר דליה מנור, היסטוריונית של אמנות ומנהלת ואוצרת של מוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע.

"קתמור נחשב לנציג הכי מובהק של ‘שנות השישים', תקופת תרבות הנגד באירופה ובאמריקה", מסבירה מנור. "זה לא רק הסמים והסקס, שיצאו מהחושך לאור במיצגים, סרטים ואירועים. זו המרדנות של מי שלא הולך בתלם, מושך אחריו אמנים ומחולל יצירה".

"אבל מה בעצם יודעים על יצירתו?", שואלת מנור, ועונה: "די מעט. הוא לא נשכח, אבל נדמה לי שחוץ מהסרטים שגם הם רק זיכרון מטושטש, הרבה מהדברים שעשה אף פעם לא היו ממש ידועים". אורי דרומר, שאצר את התערוכה הנוכחית, ניסה לבנות את עולמם של האמן וקבוצתו בעזרת כמות גדולה מאוד של עבודות, כמה מאות, בהן רישומים, ציורים, רפרנסים חיצוניים מקומיקס וממוסיקה ועוד. "עירוב המדיומים בתערוכה מעורר ציפיות, מציינת מנור, ו"גם בריא בשביל הפרספקטיבה ההיסטורית, כי לא הכל פה היה זריצקי ורפי לביא, ולא כולם עסקו רק במפעל הציוני. היו גם חיי יצירה אחרים שהיתה להם משמעות ונוכחות".

ארכיון ז'אק מורי תדמור


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו