טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה: מיניות, אמהות והקהילה האתיופית

עבודותיה של אור טסמה בתערוכה "כתם" מכריחות את הצופים להתמודד עם נושאים כמו מיניות, אמהות, ומעמדה של הקהילה האתיופית בישראל

תגובות

"כתם", תערוכה במסגרת סדרת נדבך של בית האמנים בירושלים היא תערוכת היחיד הראשונה של אור טסמה (1985). טסמה בלטה כבר לפני שנתיים בתערוכת הבוגרים של בית הספר מוסררה בירושלים. התערוכה הנוכחית, אף שהיא מצומצמת בהיקפה, מעידה שבזמן שחלף מאז היא התחילה לממש את ההבטחה.

בתערוכת הבוגרים הציגה תצלומים, מכתבים ועבודות וידיאו העוסקות כולן בשאלות של הגירה דרך חוויית מסע ותלאות ההגירה והשילוב התרבותי של יהודי אתיופיה. לצד מכתבים ששלחה להוריה בשנות ה-90 הציגה סדרה של דיוקנאות עצמיים עם שמלה אתיופית מסורתית, לבנה הרקומה בירוק ואדום. בתצלומים (שאינם מוצגים במסגרת התערוכה) היא אחזה את השמלה אך לא לבשה אותה וזאת כסמל לאמביוולנטיות שלה ביחס למסורת של קהילתה.

גם בתערוכה הנוכחית טסמה עוסקת בעיקר בהתבוננות ביוגרפית, ברפלקציה מאתגרת על שנות התבגרותה. נוסף לדיוקנה מופיעים בתערוכה גם דיוקנאות אחייניותיה, תצלומים של צלקות על הגוף, ושתי עבודות וידיאו.

טסמה היגרה לארץ מאתיופיה עם משפחתה בגיל חמש. בגיל ההתבגרות התחנכה, כמו ילדות אתיופיות רבות, בפנימייה דתית שמנהגיה שונים מאלה של הקהילה האתיופית, כחלק ממה שניתן לראות כתוכנית הממסד הישראלי לקלוט ולשנות את הקהילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות