האוצר החתרני שהפך למנהל החדש של מוזיאון בת ים

לא מזמן הוא מחה נגד ועדת המינויים של מוזיאון תל אביב, והנה הוא עצמו הופך למנהל ואוצר. יהושע סימון מסביר מה תפקידה של האמנות בעולם שבו כל דבר הוא סחורה ואיך אפשר להיות גם מרקסיסט וגם במצב רוח טוב

גליה יהב, דניאל ראוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב, דניאל ראוכוורגר
סימון. מתרוצץ בין מפעלים עם מגאפון כדי להטיף שירה לעובדיםצילום: אורי גרשוני
צ'יקי. "מאוהב בו"צילום: דניאל צ'צ'יק
מוזיאון בת ים, מבט מבפניםצילום: מוטי מילרוד
מתוך תערוכה שאצר סימון. מיצב של אריאל קליינר מהתערוכה "העורף - הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית הרצליה", 2007צילום: רמי מימון
עבודה של רמי מימון ואיתמר ג'ובני מהתערוכה "שרון", 2004צילום: רמי מימון
עבודה של אסף קוריאט מהתערוכה "Unreadymade", לונדון, 2010
המיצב "טיל נמרוד דירקט" של גיא ברילר מהתערוכה "איראן", תל אביב 2012צילום: מוטי מילרוד
סימון. המציאות היא הרדיקליתצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ