${m.global.stripData.hideElement}

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספק תוכן

איתי מאוטנר, המנהל האמנותי של עונת התרבות בירושלים שנפתחה אתמול בפעם השנייה, מספר על גיבוש התוכנית. גולת הכותרת הפעם: מיצב ענק של רון ארד

12תגובות

שיחת טלפון אחת שינתה את חייו. השיחה הזו שהייתה לפני ארבע שנים הביאה את איתי מאוטנר לעמדת המנהל האמנותי של עונת התרבות בירושלים. עד אז נקשר שמו בסצנה התרבותית הצעירה האלטרנטיווית. הוא הגיש את תכנית התרבות הלילית "בא בלילה" בערוץ 2, ערך את מגזין התרבות האלטרנטיווי "360 מעלות", והיה בין מקימי הביאנלה הבינלאומית לאמנות בתל אביב - רשימה חלקית.

ואז השתתף בפאנל שעסק בנושא התרבות בירושלים - והכול השתנה. "בקהל ישבה מישהי מקרן שוסטרמן, קרן ברונווסר שמה. אחרי כמה זמן צלצלה והציעה שאבוא לייעץ להם, כי יש להם רעיון כללי על עונת תרבות בירושלים. כך התחלנו תהליך ארוך של חקירה ושל הכרות מחודשת עם השדה התרבותי הירושלמי. הם ביקשו ממני להגדיר את הנראטיב התרבותי הירושלמי". אחרי שנת פיילוט החלה עונת התרבות הרשמית הראשונה התקיימה, והחל מה-21 ביוני, מתחילה עונת התרבות השנייה בירושלים (שתסתיים ב-9 בספטמבר). נעמי פורטיס היא מנכ"לית עונת התרבות בירושלים ומאוטנר המנהל האמנותי.

ניר כפרי

מאוטנר, בן 38, נולד בירושלים, אך בגיל 22 עבר לתל אביב. כיום הוא נשוי לשחקנית שיר שומרון, ולהם תינוקת, איילה, בת חצי שנה. כמי שמכיר ופעיל בסצנת התרבות הצעירה האלטרנטיווית הוא מגדיר עצמו כאוצר, יוצר ומה שביניהם. לתוך ההגדרה הזו נכנסים כמה אירועים שיצר והשתתף, בהם מיצג "הותר לפרסום" שהיה בפסטיבל עכו, ובעיקרו הציג תצלומים ממלחמת לבנון השנייה, על בנין עיריית עכו; מיצג אחר שיזם נקרא "גלים חיוביים" שבמסגרתו היה אחראי למאות בקבוקים שהגיעו לחוף תל אביב, מ"מנטה ריי" ועד למארינה. בכל בקבוק היה פתק או מכתב שאנשים החדירו לתוכו.

כמנהל האמנותי של עונת התרבות הוא אומר כי "מטרת העונה היא לייצר ולדבר ולהדהד את הנראטיב התרבותי הירושלמי, ולהפגיש בין תרבות מצוינת לבין העיר. משם אני מגיע וזה מה שאני עושה כל הזמן".

מהו הנראטיב התרבותי הירושלמי?

"אין ספק שירושלים היא עיר אחרת, מרתקת ושונה מכל הערים שמכירים. הייחוד הזה מייצר ייחוד תרבותי, והכוונה היא לחשוף אותו ולייצר אותו. כיוון שנולדתי בירושלים וגדלתי בה, תכננו שורה של הצעות ייחודיות שאי אפשר לפגוש בשום מקום אחר".

למי אתם פונים, מי הקהל שלכם?

"אנחנו פונים לכל מי שתרבות מעניינת אותו. קודם כל לקהל המקומי, אחר-כך לקהל הרחב בארץ, וגם לאוהבתי התרבות בעולם".

עונת התרבות בירושלים מתנהלת בתקציב של 12 מיליון שקלים, כשהתמיכה הגדולה ביותר, באה מקרן שוסטרמן התומכת ביותר מ50%. חלקה של עיריית ירושלים מסתכם בכ10%, והיא כוללת גם את תמיכת הרשות לפיתוח ירושלים. כל שאר הכספים מגיעים מגיוס כספים, מקרנות וגורמים פרטיים, ובכללם קרן ירושלים, קרן בארי ואחרים. ההכנסות ממכירת כרטיסים הוא מאוד מינורי. תווך המחירים נע מכרטיסי חינם ועד 130 ש"ח לכרטיס היקר יותר, בקונצרט של "מוסיקה מקודשת". "אנחנו לא בונים על מכירת כרטיסים", אומר מאוטנר.

ריאליטי ארט

עונת התרבות בירושלים נפתחה אתמול בפרויקט מיוחד, "בדרך לשלם", שהוא מסע עלייה מנווה שלום עד לעמק המצלבה בירושלים. זהו מסע דוקומנטרי, שנמשך ימים אחדים לצידי כביש מספר 1, והוא מצולם, מתועד ומשודר באתר מיוחד באינטרנט לכל אורך היממה. מדובר בעבודת אמנות של היוצר הירושלמי, גיא ברילר, בהשתתפות 25 אמנים, יוצרים ופעילים חברתיים ופוליטיים, חלקם מגיעים במיוחד מחו"ל. "תוך כדי ההליכה במסע", מסביר מאוטנר, "הם מייצרים את הביטויים האמנותיים שלהם, אם בשירה, ריקוד, משחק או כל דבר אחר".

מה עם הקהל?

"החלק של הקהל הוא בצפייה של המסע שישודר באינטרנט".

גולת הכותרת של העונה ו"הבייבי של מאוטנר", הוא הפרויקט של רון ארד. מדובר בעבודתו המדוברת ועטורת השבחים שעיצב ארד, "720 מעלות", לתיאטרון הראונד האוס בלונדון. זהו חלל עגול ענק, שהוא מעין מיצב המורכב מ-5,600 חבלי סיליקון התלויים מגובה של שמונה מטרים, ומהווים קאנווס דגיטלי המשמש להקרנות וידאו של יצירות אמנות של כריסטיאן מרקלי, דייויד שירגלי, אור גרשט ואחרים.

סטיב וויט

עבודתו של ארד תוצב בגן האמנות במוזיאון והקהל יוכל לצפות בה ובהקרנות הווידאו מהגן, אך הוא גם יוכל להיכנס לתוכו, לתוך החלל העגול, שם יצפה בהקרנות שיוקרנו בלופ חוזר. וזה לא הכול, כי בנוסף להקרנות הווידאו מצפים לקהל בתוך החלל מופעי תיאטרון, מחול ומוסיקה. "720 מעלות" יהיה פתוח בשעות הערב בגן המוזיאון, מאמצע אוגוסט ועד ה-4 בספטמבר, למשך שלושה שבועות.

שיתוף פעולה נוסף עם מוזיאון ישראל הוא האירוע "נקודת מגע" שיתקיים בחללי המוזיאון ובו יציגו כ-70 אמנים מדיסציפלינות שונות את יצירתם, שנעשתה בהשראת עבודות האמנות מהמוזיאון. "הצופים מוזמנים לנער מעליהם את המוסכמות של ביקור במוזיאון ולחוות את האמנות והיצירה כמשהו חי ודינמי", מסביר מאוטנר. בין האמנים המשתתפים: רונה קינן, יואב קוטנר, איציק ויינגרטן, עופר עמרם, בני בשן, רפיק קמח, נועם ענבר והמחלקה לאמנות של בצלאל.

"פסטיבל בבית", פורמט שהתקיים גם בשנה שעברה, יחזור השנה עם משתתפים שונים. מדובר על אירועים ומפגשים שיתקיימו בין ובתוך בתים ירושלמים. השנה יפתחו עשרה בתים את דלתם למופעי מחול, מוסיקה ותיאטרון. בין אירועים המסקרנים: קבוצת מחול של גברים חרדים במופע "על עצמותי תאמרנה" שיתקיים בבית כנסת ברחוב ירושלמי; ומפגש עם שפרה קורנפלד, שחוזרת לישיבה שבין קירותיה חייתה בעבר ובהשראתה כתבה את ספרה הראשון "החצי השני של הלילה" שיצא לאור באחרונה.

גם שוק התרבות בשוק מחנה יהודה, "באלבסטה", יחזור השנה, בימי שני בחודש אוגוסט, ובמסגרתו יגיעו לשוק מאות אמנים שיבצעו בין השאר רגאי של מתנחלים חוזרים בתשובה, ראפ ערבי עברי, שירה אמהרית, וכן הקרנות מיוחדות מתוך תיעוד של השוק ואנשיו של הבימאי ביזי גולדברג.

כיוון נוסף הוא בתחום המוסיקה, שקיבלה את ההגדרה "מוסיקה מקודשת". לפי מאוטנר, זוהי הגדרה רחבה שכוללת בתוכה מוסיקה ליטורגית, ביזנטית, סופית והודית. "הרעיון", אומר מאוטנר, "הוא לא להיכנס לאולמות, אלא לאתרים עם משמעות כמו מערת צידקיהו ומגדל דוד". האירוע יתקיים במשך יממה תמימה ויכלול מלבד מופעים מוסיקליים גם רבי שיח וטכסים מקודשים.

אוסקר אבוש

את העונה נועל קונצרט בביצוע תזמורת ירושלים החדשה, שהיוזמים להקמתה הם יאיר דלל ועומר אביטל. בקונצרט (שגם יפתח את פסטיבל הפיוט במגדל דוד) ישולבו כלי נגינה מהמערב והמזרח, צ'לו לצד קנון, ומבצעים כמו זמרת פלסטינית, לובנה סלמה, הרב דוד מנחם, הזמרת חיה סמיר ואחרים.

לשאלה מהם הלקחים שנלמדו מעונת התרבות הראשונה מהשנה שעברה, מספק מאוטנר תשובה חמקמקה: "אחת התובנות החשובות היא: תוכן, תוכן תרדוף, ובמילים אחרות, לעשות את הדברים הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות".

נראה גם כי השיקול של היענות הקהל אינו פקטור בתכנון העונה. "אני יוצא מנקודת הנחה שתמיד יהיה קהל למשהו טוב", אומר מאוטנר, "כשאתה מתפשר ועושה כדי לרצות - זה יהיה פחות טוב ופחות מעניין. תפישת העולם הבסיסית שלי, המנוע הראשוני שלי הוא לא אם יגיעו עשרות אלפי אנשים, אלא היצירה האיכותית שבעקבותיה יגיע קהל".

זוהי גישה שיהיו כאלה שיגדירו אותה כתמימה. אבל למאוטנר יש הוכחות שזה עובד: "למשל, הערב של ‘פצ'ה קוצ'ה' בהאנגר 11 בתל אביב, שאני וענת ספרן אוצרים ומנחים, מצליח להביא כל פעם 4,000 איש, והכרטיסים נמכרים תוך רבע שעה, למרות שמרבית האמנים המציגים בערב הזה אינם מוכרים. בערב שהתקיים לפני כחודש עשינו שני סבבים בערב אחד בגלל הביקוש, וזה הפך לפצ'ה קוצ'ה הגדול בעולם, למרות שיש יותר מ-500 ערבים כאלה ברחבי העולם".

טענת כי שיחת הטלפון שהגיעה מקרן שוסטרמן שינתה את חייך. למה, בעצם?

"קודם כל זה מיקד אותי, וגם החזיר אותי לעבוד בעיר ירושלים שכבר לא הייתה חלק מהתודעה שלי. זו גם הזדמנות של חירות אמנותית ותוכנית גדולה ומשמעותית, שאני לא מכיר מקבילה שלה בשום מקום בארץ. ועבור מנהל אמנותי, זו ברכה". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#