בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכת צילום: אמריקה פחות תמימה

דיסנילנד כמקום מזויף, לאס וגאס כלא אנושית, והפרבר האמריקאי כריק מאנשים - הצלם אורן לוקאץ' מנסה לחזור אל נופי ילדותו בעיניים מפוכחות

29תגובות

ב 1968, השנה שבה נולד אורן לוקאץ', יצאו שלושה מרצים מאוניברסיטת ייל - רוברט ונטורי, דניס סקוט בראון וסטיבן אייזנאואר - כשהם מלווים ב 13 סטודנטים, לסיור לימודי בלאס וגאס. אחרי ארבע שנים כינסו את מסקנותיהם בנוגע לרצועת המלונות שצמחה בלב המדבר בספר הנחשב על ידי רבים למנסח הראשוני של הפוסט מודרניזם ¬ "ללמוד מלאס וגאס".

הספר, יותר משהוא מדריך מקצועי בתחום, מיטיב לבשר את השניױת הערכית ביחס לנסיגה מהטעם הטוב המודרניסטי - האנושות הולכת ונפטרת מהמשמעת הצורנית החונקת, על האידיאולוגיה האסתטיציסטית המוסרנית של נביאי המודרנה, אבל היא עושה זאת לטובת מסחריות, פלורליזם עממי שעיקרו העלאת הצרכנות על נס. שלושת המרצים התלהבו מהססגוניות הקישוטית, רצו "ללמוד מהבנאלי" כדבריהם, מהשגרתי ומהמכוער, וראו בשילובים של גבוה ונמוך, ובפתיינות החשופה ובמסחריות המוחצנת ערכים דמוקרטיים.

הם היללו את הפסאודו, הפסטיש והקיטש, וניכר שלא הכירו את "חברת הראווה" של גי דבור שנכתב שנה לפני שיצאו לסיורם המפורסם, או שהעדיפו לחמוק מהפוליטיות ומהביקורתיות שלו. דבור, לעומתם, חושף את האופן שבו מודרניות שעברה משליטה על אמצעי הייצור להשתלטות על אמצעי הייצוג, מולידה בעיקר ניכור, הפרדה, זיוף וכפיית צייתנות צרכנית.

בתווך, בין שני הדיונים האלה, מתמקם אורן לוקאץ', כיליד 1968 שגדל על האתוס האמריקאי של מרחבים, תפאורה, תיירות ומאחורי הקלעים הליריים של אלה. "תצלומיו משקפים שניױת זו של מי שהינו תושב ותייר בה בשעה", כותבת מריה פורג'ס בקטלוג התערוכה "אמריקנה" שמציג כעת לוקאץ' בגלריה רוזנפלד. שכן, ב 1978 נסע לוקאץ' בן העשר עם הוריו לטיול באמריקה והביט בה בעיני ילד משתוממות. כמה עשורים אחר כך עקר עם משפחתו החדשה ללאס וגאס, והביט במקום מחדש, בעיני מבוגר המחפש את השתאות הילד שהיה. הראווה, מתברר, לא טובה.

אבל לא ביקורת הכלכלה יש כאן, אם כן, אלא קינה על אובדן התמימות הפרטית, וחיפוש אחר אפשרות למציאת יופי בנוסח חדש, מאומץ, שיתפקד כהשתלה שעלתה יפה. התצלום הבולט בתערוכה הוא של השתקפות טירה במים בדיסנילנד. הממד ההירואי, הציורי כמו אצל מונה, למשל, שובה לב. ויש בצילום איזה תעתוע ¬ עליונים ותחתונים מתחלפים, גורמים לצופה לשאול "היכן האמיתי" ולזהות את הטירה הבנויה, עם הערוגה המטופחת בקצה העליון של התצלום, כאמיתית.

תצלומים נוספים הם של חזיתות בתי פרברים בשעות לילה. הסינתטיות של החלום האמריקאי בית פרטי בפרבר, עם רכב בשביל הגישה וריבוע דשא, שיחים מעוצבים וגדרות הפרדה, נראים גם הם כטירות מכושפות, ומתקבלים כתפאורת דיסני כוזבת בתאורת הלילה המלאכותית. צילומי אור יום של מגרשי חניה גדולים, ריקים לגמרי או כמעט, חושפים על דרך ההיעדר סדרי גודל של תחבורה, אוכלוסייה. בקצה שלהם, כפס צר לקראת האופק, רצועת המלונות של לאס וגאס עטורת הדקלים המיובאים, השתולים, "משל היו סימני קריאה", כותבת פורג'ס, "מסמלים אקלים ומקום מסוג מסוים: נוה מדבר כזה או אחר, המרמז על בילוי מהנה בדמות חופשה או מופע בידור".

צלמי התופעות

זה תצלום משולל שפע האורות המהבהבים, ללא אקסטזת הכסף הנצבר ונערם או נעלם באופן כאוטי ושרירותי, בלי בני אדם, עם שמים גדולים פרושים כמסך טורקיז. אשה יושבת בדיינר מצולמת מבחוץ, כחיקוי מובהק לציורי אדוארד הופר או ציורים היפר-ריאליסטיים של שנות ה 70 בנוסח רלף גואינגס ואחרים, העוסקים בהשתקפויות, משטחי נירוסטה, בדידות-דיינרים וכלי רכב אמריקאיים של אנשי הצווארון הכחול. אשה נוספת נראית מבעד למראת-קיר כשהיא חולפת, בצילום פנים. כך היא מוכנסת פנימה, לחלל תיאטרלי מפואר, הכולל קיר אדום ווילונות מעוטרים, רצפת שיש ומסגרת מוזהבת עם גדילי בד אדומים.

לצד צילומי האדריכלות ועיצוב הפנים, נופי העיר הריקים והסינתטיים, ובהנגדה אליהם, מצלם לוקאץ' גם שני תצלומי עזובה מובהקים ¬ שלט פרסומת בשולי דרך שהתיישן, התבלה ונקרע. כעת הוא שלד, חושף נוף עלוב מאחוריו, ממסגר ריק. וצילום נוסף, של גבר בבגדי בוקר שחורים הנראה מגבו, מוביל עגלת סופר בסמטה ללא מוצא, היכן שצדדיהם האחוריים של בניינים בלויים ולא מרשימים, לא מזמינים.

"מרכיביו השונים של התצלום חותרים תחת סטריאוטיפים הנוגעים למערב ארצות הברית בעודם מושכים אותנו אל תוך סיפור, כתצלום סטילס מתוך סרט", כותבת עליו מריה פורג'ס בקטלוג.

באופן כללי, לוקאץ' מצלם נופים אמריקאיים שהתגבשו אחרי מלחמת העולם השנייה ¬ דיסנילנד נפתח לקהל ב 1955, הפרבר האמריקאי וסטריפ המלונות ובתי הקזינו של לאס וגאס נוסדו, התרחבו והתחזקו באותן שנים. אלה בעיקר תצלומי בתים ובתי מלון, מכונות מגורים. מתוכם הוא מסיק ומפיק תמונה מעוקרת מיחסי כוח, חפה מדרמה. זה כמובן מבט שתמיד מתווך על ידי עשרות סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, תצלומים וסטריאוטיפים על אודות ה"אמריקנה", על בדידות אפשרויותיה הבלתי מוגבלות לכאורה שבפועל אוכלות את יושביה.

התצלומים משתדלים לשבש מעט את הזוהר הברושורי, להראות את עליבות התפאורה המנצנצת, את החיווט המטפורי של היוקרה והזוהר, הגדול מהחיים ומבטיח הבטחות ריקות. אלא שאנחנו רגילים כבר לריקות הזאת, העצבובית, האקזיסטנציאליסטית-לירית, שהציר שעליו היא נשענת הוא תמיד צלם בעל "עולם ערכים", המתעניין במצב האדם במובנו האוניברסלי. זהו הצלם הרואה את הבלי החן, את שקרנותם של הנופים המוהלים ערים הצומחות כנווי מדבר עם אסתטיקה אדריכלית ועיצובית קיטשית, ראוותנית, פתיינית. הצלם המקונן על איזו אמת פשוטה ואבודה שהיא בעצם הדמיון שלו על עצמו. מכיוון שאינו מסגיר את הכוחות שיצרו את הנופים האלה, לא נוכחים גם מחיריהם, אורח החיים שהם גובים על פרטיו.

לוקאץ' לכאורה מתחבר לסגנון צלמי התופעות, המגלים פינות חמד, זוויות מבט לא שגורות, ייחודיות, לא מתבקשות על אתרים מוכרים. אלא שגם זו כבר סכימה חשופה ¬לצלם את דיסנילנד כמקום מזויף, את לאס וגאס כלא אנושית, את הפרבר כריק מאנשים. אלה קלישאות חשופות וידועות עד כדי כך שנדמה שניקולס קייג' ייכנס פתאום לפריים ויתחיל לגמגם.

למה כל זה מתכנס? למבט חצי תיירותי וחצי נוסטלגי. בסדרה לא מהודקת במיוחד, כזו שמפגינה יכולת טכנית והבנת האופן הצילומי המיטבי לשליפת המקסימום הוויזואלי מכל אתר ואתר, התערוכה לוקה בחוסר אמירה. היא מתקבלת כמעין בלוג פרוש על הקירות, סיכום מסע אישי, לעיני חברים ואוהדים. שירה מצולמת על אודות השחזור שלא ייתכן. אורן לוקאץ' גילה את אמריקה.


אורן לוקאץ' - "אמריקנה". גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב. שעות פתיחה: שלישי, רביעי, חמישי: 12:00 19:00; שישי: 11:00 14:00; שבת: 11:00 13:00. עד 28.7



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו