בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורי ניו יורק: חמש תערוכות בולטות בתפוח הגדול

"עיר העננים" במטרופוליטן, רטרוספקטיבה לאמנית יאיוי קוסמה בוויטני, תצלומים של ויג'י במרכז הבינלאומי לצילום ועוד

תגובות

להתיידד עם באגסי סיגל

המרכז הבינלאומי לצילום: "Weegee: Murder Is My Business"

גופות, נשק ושוטרים הם הדימויים הנפוצים בתצלומיו של ויג'י (1899-1968), המוצגים בתערוכה הסוקרת עשור של פעילותו שהחל בשנת 1935, אז עבד כצלם עיתונות נמרץ בלילות האפלים של ני יורק. לצד תמונותיו, מציגה התערוכה גם את סיפורו באותן שנים: הצלם שהגיע לזירות הרצח לפני המשטרה ופיתח את תמונותיו בחדר חושך מאולתר שבנה בתוך הרכב שלו.

בתערוכה ניתן לראות גם שחזור של דירתו הצנועה של ויג'י, שהיתה ממוקמת ממש מול בניין מטה המשטרה, משם הוא קלט את שידורי הרדיו המשטרתיים. ויג'י, שעבד בשיתוף פעולה עם המשטרה, התחבר גם לפושעים בכירים, כמו באגסי סיגל ולגס דאימונד, קרא לעצמו "צלם הצוות של רצח בע"מ" (כנופיה יהודית שחבריה שירתו כרוצחים שכירים של מאפיונרים איטלקים בניו יורק), וטען כי צילם 5,000 רציחות.

"לעתים מתייחסים לויג'י בביטול כסוטה או כצלם נאיבי, אך למעשה הוא היה אחד מהפוטז'ורנלסטים הכי מקוריים של שנות ה-30 וה-40", כותב אוצר התערוכה, בריאן ווליס. "התמונות הטובות ביותר שלו משלבות תושייה, העזה, ונקודות מבט מפתיעות במקוריותן. באופן חסר בושה הוא העדיף תרבות נמוכה ונושאים וגישות של טבלואידים, אך את התמונות שלו מניו יורק מתקופת השפל הגדול יש להציב ברצינות לצד מתעדים גדולים אחרים של שנות ה-30, כמו דורותיאה לאנג, רוברט קאפה, ווקר אבנס וברניס אבוט".

זו איננה, וגם לא מתיימרת להיות, תערוכת אמנות, אבל היא מלמדת בדרך מרתקת, מבעד לעדשתו של ויג'י, על זמנים אחרים שבהם רחובות העיר היו מסוכנים בהרבה, זמנים שבהם בגלי החום הגדולים של הקיץ ילדים ישנו במרפסות של מדרגות החירום, שבהם גברים בלבוש נשים היו נעצרים, ובהם תמונות של גופות היו מודפסות על שער העיתון.

International Center of Photography, 1133 Avenue of the Americas at 43rd Street. עד 2.9

כוח הכבידה מכוון עצמו מחדש

מוזיאון המטרופוליטן: המיצב "Cloud City"

מיצב הגג השנתי של המטרופוליטן הוא הזדמנות נדירה לצפות במראות המרהיבים של הסנטרל פארק ושל העיר סביבו, כפי שאף פעם לא ראיתם אותם. האמן תומס סרקנו מציג כאן את "עיר העננים" - מערכת של מבנים העשויים מחומרים שקופים ומשקפים, אשר המבקרים יכולים לטפס לתוכה ולאבד לרגע את ימינם ושמאלם, את מה שמעליהם ומה שמתחתם.

במהלך העשור האחרון יוצר סרקנו את הפסלים הניתנים-לאכלוס שלו, שמושפעים מתופעות טבע ומתבניות כמו בועות, עננים, בקטריות וקצף. על העבודה הנוכחית הוא כותב: "סנטרל פארק הוא גן מעופף שמשובץ בענן, בניינים ושמיים משתקפים-מופיעים מתחת לרגליך. דומה שכוח הכבידה מכוון את עצמו מחדש, ואנשים מוכפלים בעבודת הטלאים של תמונת העננים, יוצרים רשתות לא צפויות. עיר העננים היא הזמנה לתפוס בו-זמנית ריבוי מציאויות, היא יוצרת חפיפה ומולטי-רפלקסיביות של קשרים בין דברים, משפיעה ומאתגרת את התפיסות שלנו. עיר העננים היא כלי לדמיון שלנו, מוכנה לקחת אותנו אל מעבר להלכי הרוח החברתיים, הפוליטיים והגאוגרפיים".

תומס סרקנו

עבודתו של סרקנו מתאפיינת במפגש בין אמנות, ארכיטקטורה ומדע, ואכן, לפרקים הטיפוס לתוך היצירה שבמטרופוליטן מזכיר ביקור משפחתי במוזיאון מדע. כדאי לדעת שהגג סגור למבקרים בימים גשומים, ושהטיפוס אל הפסל מתאפשר בקבוצה של 15 אנשים בכל פעם, ורק עם כרטיסים מיוחדים שעליהם מצוינת שעת הביקור. הכניסה מותרת רק עם נעליים שטוחות, ללא תיקים, ולילדים מעל גיל 10 בלבד.

The Metropolitan Museum of Art .1000 Fifth Avenueעד 4.11

גדולה במנהטן

מוזיאון הוויטני: רטרוספקטיבה לאמנית יאיוי קוסמה

ב-12 ביולי תיפתח במוזיאון הוויטני לאמנות אמריקאית רטרוספקטיבה רחבת היקף לאמנית החשובה יאיוי קוסמה, תערוכה המאורגנת בשיתוף עם הטייט מודרן, ועושה את דרכה לניו יורק אחרי שהוצגה במדריד, פאריס ולונדון. התערוכה נתמכת בידי לא אחר מאשר לואי ויטון, שמשתף פעולה עם האמנית בקולקציה שלו. הקולקציה תימכר בחנויות פופ-אפ שייפתחו ברחבי העולם והראשונה שבהן - בתוך הבוטיק שלו בניו יורק, יומיים לפני פתיחת התערוכה.

קוסמה, בת 83, נולדה ביפן והגיעה לניו יורק ב-1957. בשנות ה-60 וה-70 המוקדמות היא הפכה לדמות מפתח בסצינת האוונגרד המקומית, נקשרה להתפתחויות חשובות באמנות הפופ, המינימליזם והמיצג, והציגה לצד דונלד ג'אד, אנדי וורהול, ג'וזף קורנל (שהיה בן זוגה במשך עשור) וקלאס אולנדברג. אחרי שטיפסה לפסגה האמנותית במקום חזרה קוסמה ליפן ב-1973, וכיום היא אחת האמניות העכשוויות החשובות ביותר שם.

לוסי דוקינס, בלומברג

קוסמה ידועה בעיקר במוטיב נקודות הפולקה החוזר בעבודותיה (שהוא גם המוטיב בקולקציה עם לואי ויטון), אך התערוכה בוויטני תציג מנעד רחב בהרבה של יצירתה: עבודות על נייר ובהן דימויים מופשטים למחצה, פסלים רכים של מצבור צורות פאליות, סרטים, חומרי ארכיון ועוד. קוסמה מפורסמת גם בזכות הסביבות שהיא יוצרת - מיצבים גדולי ממדים שהצופה נטמע בהם, ולכבוד התערוכה, הציבו כבר בוויטני את אחת מהעבודות האלה: "גחליליות על המים", מאוסף המוזיאון. זוהי סביבה קסומה ששמה מעיד על מהותה, והכניסה אליה, לאדם אחד בכל פעם ולמשך דקה, בהחלט שווה את זמן ההמתנה הארוך (כרטיסים עליהם נקוב הזמן המדויק מחולקים עם רכישת כרטיס הכניסה).

Whitney Museum ,945 Madison Avenue. עד 30.9.12

הקריביים הסמויים מהעין

מוזיאון דל בריו, מוזיאון קווינס והסטודיו מיוזיאום בהרלם: "Caribbean: Crossroads of the World"

לא בכדי הוכתרה התערוכה הזאת על ידי הולנד קוטר מה"ניו יורק טיימס" כאירוע האמנות הגדול של עונת הקיץ. היא מתפרסת על פני שלושה מוזיאונים וכוללת למעלה מ-500 עבודות, וממדיה הענקיים מעידים על המחקר המעמיק של נושא נדיר בעולם האמנות - ההיסטוריה וההשפעה התרבותית של אזור האיים הקריביים ותפוצותיו.

שלושה מוסדות מעוטי-תקציב יחסית חברו לפרויקט השאפתני הזה, ולצופים המעמיקים והסקרנים במיוחד מומלץ לבקר בשלושת המקומות - שניים מהם בהארלם שבמנהטן, ואחד מעבר לנהר המזרחי בפלאשינג שברובע קווינס - על אף שגם ביקור באחד המוזיאונים יספק שפע של חומר למחשבה. התערוכה חולשת על יצירות בכמה מדיות, שנעשו מאז המהפכה בהאיטי (מרד עבדים נגד השלטון הצרפתי, שהחל בסוף המאה ה-18 והסתיים בהצלחה עם כינון הרפובליקה במקום ב-1804) ועד יצירות עכשוויות.

ההיסטוריה הייחודית של האזור, והתחלופה הבלתי פוסקת של אנשים, סחורות, רעיונות ומידע בינו לבין אירופה וצפון אמריקה, עומדים בלב התערוכה. האוצרות האקלקטית והעמוסה מעבירה משהו מהעושר והדחיסות התרבותית של האזור, מספקת אינספור מפגשים עם אמנים מצוינים שהם אלמוניים או כמעט אלמוניים, ומלמדת על אמנות שלא מופיעה ברוב הספרים של תולדות האמנות.

El Museo Del Barrio ,1230 Fifth Avenue; Queens Museum of Art, New York City Building, Flushing Meadows Corona Park, Queens. עד 6.1.; Studio Museum in Harlem, 144 West 125th Street. עד 21.10.

מוקסמים מן הטכנולוגיה

ניו מיוזיאום: "Ghosts in the Machine"

תערוכת נושא מסקרנת וגדולה תיפתח בניו מיוזיאום ב-18 ביולי, והיא תחקור את הקשר בין אדם, מכונה ואמנות. שלוש הגלריות המרכזיות של המוזיאון בלואר-איסט-סייד יוקדשו לתצוגה שתבחן את ההיקסמות של אמנים מטכנולוגיה, ואת המודעות שלהם לדרכים בהן טכנולוגיה עשויה לשנות את החוויה הסובייקטיבית. המבט הרחב על הנושא יתאפשר דרך עבודות שיצרו ב-50 השנים האחרונות למעלה מ-70 אמנים מ-50 מדינות.

יצירות היסטוריות כמו של האמן הנס האקה וחלוץ האנימציה האוונגרדית רוברט בריר, יוצגו ביחד עם שחזורים של עבודות שאבדו והמחשות של כלים מכניים שהמציאו הסופר פרנץ קפקא, ריימונד ראסל ומוחות גדולים נוספים. התערוכה תתמקד גם באמנות אופטית, באמצעות עבודותיהם של ויקטור וסרלי, ברידג'יט ריילי ואחרים, אשר עבודתם הפנימה את הטכנולוגיה ואת האתגר שהיא מציבה לעין ולגוף האנושי, והם עשו זאת בעזרת אשליות אופטיות וההפשטה הגאומטרית.

באדיבות העיזבון של סטן ונדרביק

חטיבה נוספת של התערוכה תתמקד בסרטים ניסיוניים שנעשו בטכניקות מחשב מוקדמות. ציפייה מיוחדת מעורר שחזור ה"Drome-Movie" של יוצר הסרטים הניסיונים סטן ונדרביק, שיצר בשנות ה-60 סביבה קולנועית שהצופה נכנס אליה ומוצף בזרם של דימויים נעים המקיפים את גופו וזזים בחלל הכדורי שבו הוא נמצא.

עם כל כך הרבה מרכיבים שונים קשה לשער איך תיראה התערוכה, במיוחד בתוך הבניין של המוזיאון שבעצמו קצת מזכיר מכונה מוזרה - אבל אפשר לסמוך על האוצר המוכשר ומנהל התערוכות של המוזיאון, מסימליאנו ג'יוני, שאצר אותה יחד עם גארי קריון-מוראיארי.

New Museum, 235 Bowery. עד 30.9



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו