שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קמיע סמית
קמיע סמית

אסף שחם, בן 29, נבחר כזוכה בפרס קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי לשנה זו. חבר השופטים כלל את ליאון קונסטנטינר, מייסד הפרס, סוזן לנדאו, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון תל אביב, ונילי גורן, אוצרת הצילום במוזיאון. שחם יזכה ב-5,000 דולרים וכן בתערוכת יחיד מעבודותיו שתיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות ב-7.9.

לדברי נילי גורן מצוות השופטים, שגם תאצור את התערוכה, "הפרס מבקש לעודד אמן על סמך גוף עבודות משמעותי שכבר קיבל הכרה אמנותית. אין מאחוריו כללים נוקשים - הקו המנחה את השופטים הינו טיב העבודות: הוא ניתן בשל פעולה בשטח, על פי הישגים בולטים בעבר או לחילופין מתוך חשיבה על העתיד, בעקבות הישגים חלוציים מבטיחים". וכך, זכו לאורך השנים בפרס, שנוסד בשנת 1999, אמנים ותיקים וצעירים בהרכבים שונים - לעתים אמן יחיד, כפי שקרה השנה, ולעתים שניים ואף שלושה.

כדוגמה לגמישות המאפיינת את מתן הפרס, מציינת גורן את פרס קונסטנטינר לשנת 2000 שבו זכו האמנים הפעילים שמחה שירמן ואורי גרשט, לצד האמנית המנוחה דליה אמוץ, שהלכה לעולמה בשנת 1994. בשנה שעברה זכו שתי אמניות - עילית אזולאי וליאת אלבלינג, שהציגו את עבודותיהן בתערוכה משותפת.

זו השנה השנייה ברציפות שבה זוכה בפרס אמן בוגר בית הספר מנשר (ליאת אלבלינג למדה גם היא במקום, לאחר לימודים במדרשה לאמנות). שחם, זוכה מלגת שפילמן למצוינות בצילום לשנת 2011, נמצא בימים אלה בברלין בתוכנית שהות אמנים. הוא מעמיד במרכז צילומיו לא את המושא הצילומי אלא את פעולת הצילום ומנגנוניה הטכניים. בנימוקי השופטים לזכייתו צוין כי "שחם מפרק ומכשיל כלים בסיסיים ומשוכללים לייצור ולעיבוד דימויים, ומעמת בתצלומיו מושגי יסוד מימי ראשית הצילום עם מניפולציות דיגיטליות שנחשפות בסרבולן המגושם".

התערוכה, שתיפתח בספטמבר, תיקרא "דרכים חדשות לגנוב נשמות ישנות", ולדברי גורן מרבית העבודות שייכללו בה הן חדשות וטרם הוצגו. עוד היא מספרת, כי הרעיון לשם התערוכה עלה במוחו של האמן בסמינר בפתיחת מכון שפילמן לצילום במאי האחרון, שערך קנטאן באז'אק, אוצר הצילום במרכז פומפידו בפאריס אז (כחודש לאחר מכן מונה לתפקיד אוצר הצילום הראשי במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק). שחם שוחח עם באז'אק על מיתוס הצלם כלוכד נשמות, על הפחד בראשית הפעולה שמא הצילום יגזול את נשמת המצולם. באז'אק סבר שבימינו אנו, דרכי הצילום החדשות מספקות דרכים חדשות לגנוב נשמות ישנות, אמירה שליוותה את שחם לאחר מכן והובילה לכותרת אחת התצלומים בתערוכה - מצלמות אבטחה הנטועות בתצלום כשורה של פרחים זקופים - ומכאן גם לשם התערוכה כולה.

קרן רוסו, רועי רוזן ושי עיד אלוני ישתתפו בתערוכה "חדרי פלאות" במוזיאון הרצליה

יותר מ-30 אמנים ישתתפו בתערוכה "חדרי פלאות" במוזיאון הרצליה, ובהם רועי רוזן, קרן רוסו, אורי גרשוני ואילה צרפתי, שנתבקשו להכין עבודות חדשות בעבור התערוכה. היא תיפתח ב-8.9 ותינעל בסוף דצמבר, והאוצרת היא דליה לוין בסיוען של דריה קאופמן וגילה לימון.

התערוכה תנסה לבדוק כיצד מתמודדת אמנות עכשווית עם נושאים דומים לאלו שמעלים חדרי-הפלאות ההיסטוריים, אבות-הטיפוס הקדומים של המוזיאונים המוכרים לנו כיום. חדרי הפלאות החלו את דרכם כחללים פרטיים של אספנים אירופיים עתירי ממון, בין המאות ה-16 ל-18, אבל בשונה מהמוזיאונים, שממשטרים את מוצגיהם במיון על פי חלוקות שונות - נושאיות, היסטוריות וכד' - כאן הוצגו שכיות החמדה באקלקטיות שרירותית, אובייקטים מן הטבע לצד תוצרים מלאכותיים ופריטי אמנות, מכשירים מדעיים לצד חפצי דת ופולחן, בלי היררכיה ובלי הפרדה.

לוין ציינה כי התערוכה משקפת את העיסוק המרובה בחדרי פלאות בעת האחרונה, והדגישה כי בניגוד לעירוב המקובל במוזיאונים בין אמנים ישראליים ובינלאומיים, התערוכה הפעם תציג אמנים מישראל בלבד. כדוגמה לעבודה היא סיפרה על האמן שי עיד אלוני, שצפוי ליצור מיצב תלוי מקום באחד מחדרי המוזיאון, ובו חדר פלאות בזעיר אנפין, שעל מדפיו הלבנים יוצגו פסלונים בעלי חזות פגאנית.

פסל סורי נרצח, כנראה בידי כוחות אסד

הפסל הסורי וואהל קסטון עונה למוות על ידי כוחות אסד בבית כלא סודי בחומס, כך נמסר לתקשורת. העובדות אודות מותו לוטות בערפל: גופתו הושבה למשפחתו מבית חולים צבאי בעיר לאחר שעקבותיו נעלמו באופן מסתורי. ההשערה הרווחת היא שקסטון הוחזק במעצר על ידי יחידה חשאית הכפופה לשלטון אסד, שהרגה אותו באכזריות.

יצירתו של וואהל קסטון, על פי דיווח רשת "אל-ערבייה", התמקדה בחירות האשה והוא נהג לעשות שימוש בחומרים טבעיים, כמו עץ ובוץ. הוא הציג בגלריות בחומס ובעיירת הולדתו, מרמריטה, שבה גם נקבר על ידי משפחתו. הוא הותיר אחריו אשה ושני בנים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ