בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה חדשה של המעצב והאמן אריק לוי

"אינטימיות גנטית", תערוכתו החדשה של המעצב והאמן אריק לוי, דנה ביחסים שבין הטכנולוגיה והמדע למגע היד ולרגש. לוי רואה בה שלב נוסף בהתפתחותו היצירתית

9תגובות

לפני כשנתיים הציג המעצב והאמן אריק לוי בגלריה אלון שגב תערוכה ראשונה. שנתיים אחר כך הוא מציג בגלריה זו תערוכה נוספת שאינה מעוררת בו התרגשות עזה כקודמתה אך מסמנת בעיניו צעד חשוב בהתפתחותו. התערוכה, "אינטימיות גנטית", כשמה כן היא. יש בה מרכיבים מהגנום העיצובי והאמנותי של לוי וכך גם מהגנום המשפחתי שלו. הן הפסלים והן הציורים המוצגים בה, הוא אומר, הם שלב נוסף באבולוציה שלו: יש בהם משום אדפטציות והתכתבויות עם פסלו המפורסם "סלע" והמשכה של עבודה בשיטות של החסרה, של הנכחת ההיעדר.

במרכז החלל ניצב פסל פלדה גדול, המקנה ללוי לראשונה ניחוח מקומי ומהדהד את הפיסול הישראלי: מצד אחד, צד החומריות, הוא משתמש בברזל חשוף ובביטוי המופשט; מצד אחר, הוא מזכיר את האנדרטאות הפרושות לאורכה ולרוחבה של הארץ, ובייחוד את אנדרטת השואה והתקומה של תומרקין בכיכר רבין בתל אביב. הדמיון לאנדרטה זו נעוץ בריקונו של הפסל מחומר והותרתו בתווי המתאר שלו, כהנכחה של היעדר. לוי מתייחס אליו כאל סלע שהתייבש והפך למכתש, אפשר לדמות אותו גם לתפוח מלא ועסיסי המתייבש בשמש עד שליבתו וגרעיניו מתגלים.

העבודות האחרות בתערוכה אוצרות בתוכן גן אישי כזה או אחר. כך, לדוגמה, פסל שיש של גזע עץ, ה"נראה כמו גוף או שריר". זה אמנם עוסק באורגניזם ובמתח שבין צמח למינרל, אך גם מבוסס על גזע עץ מסוים מאוד שהובא לסטודיו של לוי.

ובכלל, לוי מעיד על עצמו כי בכל עבודותיו מתקיים ניגוד כלשהו - כך, בין השאר, בפסל הדומה בצורתו לפסל הפלדה הגדול אך קנה המידה שלו קטן יותר והוא עשוי שיש דק דק המשווה לו מראה של אוריגמי. "בחרתי חומר קשה כמו שיש אך הקניתי לו רמת רגישות הקרובה לזו של נייר. זה מייצר איזשהו מתח בין מצב פיסי לנפש", אומר האמן.

עבודה דומה בסגנונה הוצגה בתערוכה הקודמת שלו ומוצגת עתה שוב בקומה העליונה של הגלריה. זו כרית משיש - "אותה כרית המסמלת את העזיבה, את הסימן שאת משאירה עליה מדי בוקר. החוסר הזה קיים גם במכתשים", הוא מגדיר. פסלים נוספים מוצבים על הרצפה, לעתים מבצבצים מהתקרה.

הפסלים של לוי מדויקים ומוקפדים, משדרים טכנולוגיה משוכללת והיעדר מגע יד. "היחסים עם הטכנולוגיה הם יותר מחשובים, הם חלק מהיצירה. מבחינתי החלק המדעי חשוב בדיוק כמו הפנטסיה האמנותית. בעזרת המדע אני מייצר ארגז כלים ומתחיל לעבוד אתו, הוא גם הופך לנרטיב שעליו אני בונה את העבודה", אומר לוי ועם זאת מציין שרבות מהיצירות מתחילות דווקא מהיד.

את גזע העץ שעל פיו נעשה פסל השיש, למשל, הוא כרת בעצמו מעץ אקליפטוס ענק. "זה קשור בעיני לישראל ולאקליפטוסים פה. עשינו לו סריקה תלת ממדית, פיסלנו בעזרת המחשב ושלחנו לרובוט שבונה את זה. עם זאת, בסוף התהליך ה'טכנולוגי' מגיע מאיטליה סבא בן 75, אלוף העולם בשיש, ועושה ניואנסים קטנים. המדע והטכנולוגיה מוגבלים, אין להם רגישות ויכולת אנושית לטעות".

לצד הפסלים תלויים ציורים חדשים של לוי, עשויים בטכניקה של הדפס על עץ.

כמו הפסלים, גם אלו מדויקים ומוקפדים, משדרים טכנולוגיה משוכללת, וגם בהם יש בכל זאת מגע יד. "בציורים יש למגע היד כמה תפקידים", הוא אומר, "להדגיש פרט, צבע, או לבטל דברים שאני לא אוהב אבל לא ביטלתי בשלב העבודה במחשב משום שהיה חשוב לי לראות אותם פיסית. זה לא מאידיאולוגיה, אם יש עבודה שנכונה דיגיטלית היא תישאר דיגיטלית".

הציורים, שבמבט ראשון נדמים מופשטים, כמעין משטחי צבע אימפרסיוניסטיים מוגדלים מאוד, מתחברים במבט שני, וכמובן ממרחק, לדיוקנאות: ילדיו של לוי, סבתו בת ה-99, הסביבה שבה הוא חי ויוצר בשנים האחרונות בפאריס, אהבתו, חברויות הדוקות ועוד. "זו בעצם פסיכותרפיה עם עצמי".

יש בתערוכה גם אלמנטים נוספים, המקרבים בין המוצגים לחלל התצוגה. אלו הן התערבויות פיסוליות ומיצביות קטנות בחלל, דוגמת ביטולן של פינות אחדות בגלריה ויצירתן של צורות היוצאות מהקיר במקומן, דבר המשבש את תפישת החלל האוטומטית.

התערוכה בתל אביב היא אחת מכמה, ולוי מצוי כעת בפתחה של תקופת עשייה ותצוגות. ב-27 בחודש זה תוצג באוסטריה עבודה שהוזמנה על ידי מוזיאון עולם הקריסטלים בחסות סוורובסקי, שאתו הוא עובד זה שנים אחדות. העבודה, שלא תכלול גרגר קריסטל אחד, תתפרש על חלל של 900 מ"ר. ב-7 בנובמבר הוא יציג באיטליה בו בזמן הן מיצב קבע שנרכש והן תערוכה זמנית. באותו חודש יציג גם תערוכה אישית בפאריס, בפסאז' דה ריץ, בהזמנתה של אשת האמנות ז'קלין פרידמן.

נובמבר הוא גם החודש שבו יוציא לוי לאור שני ספרי אמן חדשים: האחד יכלול תיעוד של כל פסלי החוץ שהציב בשלוש השנים האחרונות - 12 במספר, כולם בידי אספנים פרטיים - במטרה לחשוף אותם לציבור. השני הוא ניסיון מעניין לרכז את עבודתו - את עולם מושגיו, רעיונותיו והחומרים שהוא עובד אתם - למעין מילון אלפביתי שערכיו נטענים באופן אסוציאטיבי. את שני הספרים הוא מוציא בהוצאה עצמית. "הגעתי להבנה שזו הדרך הנכונה לי ביותר", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו