בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכתם נשאר על הקיר

מהשור הזועם אל מכונת בועות הסבון המשפריצה, התערוכות של דני יהב בר-און ושל עמית לוינגר עוסקות בהשתוללות גברית שיצאה משליטה

16תגובות

גם "סימנים כחולים 2" של עמית לוינגר וגם "8 שניות" של דני יהב בר-און הן תערוכות העוסקות במודלים של גבריות על סף נפילה, נוטה להתרסק. שתיהן עוסקות בריסון יצר, שתיהן מתמקחות עם הסוגיה של השארת חותם. שתיהן תערוכות העוסקות כל אחת בדרכה במכניזם של אוננות ברמות סובלימציה שונות. אלה שתי תערוכות לואו-טק מינימליסטיות - האחת היא מיצב בעל מרכיב אחד בלבד, והשניה כוללת שתי עבודות וידאו ומכונת בועות סבון המתיזה צבע על הקיר.

בפועל שתיהן עסוקות בהשתוללות גברית שיצאה משליטה, שנוגעת בסיפי האובדן שלה
בתוך עצמה. האחת עוסקת ברודיאו, בהתגברות על הפר, והשניה עוסקת בדמות הלקוח/הפורנוגרף/הצייר, בהתגברות על אידאת ההפשטה. יהב בר-און הציב במרכז הגלריה מתקן הדמיה לרכיבה על פר. מדובר בחבית שחורה גדולה התלויה בארבע רצועות גמישות, שעליה מוזמן/ת הצופה לעלות ולנסות לא ליפול במשך 8 שניות. זהו בעצם הפנינג בהנחיית האמן, המפעיל של המתקן, המיועד לנפעל/ת יחיד/ה כל פעם. הרגליים הפשוקות ותנועת החבית הגלית מדמות רכיבה, דהרה, ובעלות ממד אוטו-ארוטי ברור.

לוינגר עוסק גם הוא במכניזם של יקום מיני, אצלו אלה מכונות רווקיות, עקרות, במעגל
סגור של תשוקה וחוסר תוחלת. המבט של שתיהן בא חשבון עם זה הפורנוגרפי. האחת
מייצרת הפנינג כמן אורגיה לשני משתתפים מול קהל - עמדתה הביקורתית מעורפלת וכולה מוקדשת לשיא ולפורקן. ההגיון הפורנו-תיעודי שלה כולל גם את ההצהרה ש"מהלך רכיבה יימשך כ-8 שניות, יצולם במצלמת וידאו, ימוספר ויקוטלג. ניתן לרכוש את קובצי הווידיאו מהגלריה".

תערוכתו של לוינגר לעומת זאת, שכמו מתחילה בדכאון שאחרי הפורקן, משרטטת קווים מקוננים לאחוות הגברים, בין אם אלה לקוחות של זונות בחוף הים, ובין אם הם ציירים שזרנוקי הצבע שלהם עיצבו כמה משיאי האמנות המודרנית. היא אינה לוקחת את הייצוג
כמובן מאליו, כמה שקודם מוותרים עליו כליל ואחר כך מתעדים את הויתור עליו. הייצוג הוא מוקד ההתעניינות שלה, והיא מדגימה בעצם שלוש אופציות להליכה לאיבוד במסגרתו.

"8 שניות" חוגגת את הפורנוגרפי במן עליצות מלאת חיוניות, מבטיחה הפרזה וסכנת
נפילה והמימד הגופני שלה דומיננטי; "סימנים כחולים 2" מספרת סיפור עקיף של אחרית
דבר, סיפורם של הסימפטומים לנפילה המתמדת, העקבות המסומנים בגוף.

אלה, הסימנים הכחולים, מלבד פצע, גם ראש כחול יש להם וגם צבע של איב קליין, הכתם
שלהם הוא צבע-זרע, היופי הצורני, המטפטף, מהבהב או ניתז הוא צורה של אמנות גבוהה שבתורה היא סובלימציה לקאמשוט. האחת על ספידים והשניה על משככי כאבים. התערוכה של בר-און היא מתקן פונקציונלי. "החבית בגלריה מפנה עורף לעולם של ייצוג ופונה לעולם אופרטיבי; עולם של פעולה; תשלום ותמורה", נכתב בטקסט הנלווה.

התצוגה היא ההשמשה שלה ולהפך. גם במציאות החוץ-אמנותית חבית הרכיבה לאימוני רודאו נהפכה זה מכבר לדבר עצמו, שעשוע פאבים תחרותי לצד שולחנות פול ולוחות קליעה למטרה.

הצופה מתבקש לחתום על "הצהרת ויתור ושחרור" המסירה מהאמן ומהגלריה אחריות ולטפס על חבית ההדמיה. האמן ניצב על הקרקע מולו, אוחז במושכות ומטלטל אותו. קשה שלא לחוות, אפילו כניצבים מן הצד, את המתח המיני, את אווירת הפורנו ואת הסאדיזם שהסיטואציה כופה על הצופה-מתנסה, כשהאמן מישיר אליו מבט מרוכז בעת שהוא מנסה לשמור על יציבות או לפחות על חן גופני מסוים, מישיר ומגביר את עוצמת הטלטול. הרצועות, קשר-העין, ההיפנוט התנועתי, עניינם הוא ההגעה לשיא - להחזיק מעמד 8 שניות - הלא זהו היעד המשפיל של שפיכה מוקדמת.

קצב וסאונד

שתי התערוכות נשענות בחוזקה על קצב וסאונד. אצל יהב-בראון זה ההגיון המבנה
את המתקן/פעולה - משך הזמן שעל על הגבר הגברי להישאר על החבית, כוחו נמדד בדבקותו למרות הטלטלות, בספירה לאחור. לחבית מוצמד פעמון מתכת גדול המדנדן בקול בחלל הגלריה, מהדהד בפגיעתו בחבית הברזל. אצל לוינגר מתקיימים שלושה מקצבים שונים, היוצרים ביחד תערוכה עצבנית, אווירתה אלימה. לוידאו "מנדרין (זונות לא הולכות לים חלק א'), 2011", שחציו הראשון מתנהל בדממה, פורץ לפתע קטע הDIMINISHING RETURNS- של עלי לאב (ALI LOVE); קטע זה מתגבר באגרסיביות הן את המראה המופשט שנהפך לריאליזם חד והן את הקליפ המקורי (שבו נראה האמן על רקע כתמי צבע מתאבכים ומסתלסלים כעשן פסיכדלי).

הצילום שמתחיל כמשחק צורני של מעויינים זרחניים גאומטריים מתרחקים ומתקרבים, גדלים וקטנים, מתמקד ברגע פריצת הסאונד, נכנס לפוקוס, ומתברר כאורות של פנסי
מכוניות. אלה הן מכוניותיהם של לקוחות הסובבים זונה המסומנת על ידי מדורה קטנה
שהדליקה על מנת להתחמם. מיקומה קובע את ציר תנועתם, כבוקרים אוחזי לאסו, כלהק
זאבים. מנדרין מתברר כאתר ספציפי, חוף תל אביבי בו מתנהלת בלילות תעשיית מין.
המופשט היפהפה מתגלה כצרכנות מין זולה.

בווידיאו הנוסף נראית פעולת שחרור בלונים מנופחים על רקע שמי כוכבים פיקטיביים
ומסוגננים, כבלואו-אפ של תמונת טבע שהופקה כולה כאפקט זול וביתי - מכונת הנשמה
מגוחכת המייצרת מטר מטאורים או כוכבים נופלים. הבלונים מזנקים ומתרוצצים כשהאוויר
יוצא מהם כמן בדיחת-תחת הנושקת למטאפיזיקה; העברת הווידיאו לסלואו-מושן מקנה לו
נשגבות נלעגת כשהצופה עוקב אחר מהלכו של הבלון המשתחרר לשיאו הכה עלוב -
התרוקנות, התכווצות, התקפלות, התאיינות. הנשימות, הנשיפות וחריקות הפלסטיק נוסח
הלבשת והסרת קונדום בבהילות מלאת תשוקה הועצמו לסאונד מכני מוזר, אטי.

העבודה השלישית, "שפריצים, 2012" היא מכונת בועות מלאה צבע, המותז אל הקיר, שעליו יצטברו עוד ועוד טפטופים במשך התצוגה. "המכונה מדגמנת רדי-מייד שדורדר", כותבת עליה האוצרת עפרה חרנ"ם, "בקצב שהואט, יורקות בועות הסבון צבע על קיר הגלריה במהלך מכני חזרתי. מכונת ההשפרצה או מכונת הציור המקרטעת היא מופת של כישלון".

כמו בווידיאו המראה את חוף מנדרין, גם כאן חשוף מנגנון ייצור המופשט, במן בדיחה על
הג'סטה באמנות המערב, שניתן לתמצתה לצורך העניין כהמשגת שפיכה. לא אקשן פיינטינג ג'קסון פולוקי הירואי של רב-מג, כי אם השפרצה דלה של משתין-בקיר.

גם בלי הפן ההשוואתי בין שתי התערוכות, מדובר בשני מופעי כריזמה מחוספסת, השואבת את מקורותיה מעולמות חוץ-אמנותיים מובהקים, שהם מועדונים סגורים, או תחביבים סליזיים. אצל לוינגר מופיעה הגבריות כהתמכרות מעגלית, "פתולוגיה של חבלה מכוונת" כלשונה של חרנ"ם, ביטוי לכשלון מנגנוני - מיניות הכרוכה בביזוי וניצול. אצל יהב
בר-און נפרמה המסגרת התחרותית, בוטל הממד הפרסונלי של הנצחון, של השארת החותם לטובת מיניות הכרוכה ביחסי אמון. אצל שניהם זו מיניות עזת מבע שאינה מצליחה ליצור צורה בעולם.

"סימנים כחולים 2", עמית לוינגר. 25.10.2012 עד 1.12.2012; שעות פתיחה; שני-חמישי 10:30 19:00; שישי 10:00 14:00; שבת 11:00 14:00. כתובת:
וולפסון 54, תל-אביב. מספר טלפון -036398788

"8 שניות", דני יהב-בראון. 25.10.2012 עד 30.11.2012; שעות פתיחה: שלישי-חמישי
11:00 16:00 ,14:00 19:00; שישי-שבת 11:00 14:00. כתובת: שלמה המלך 61, תל אביב. מספר טלפון: 6967196 03
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו