בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט הגנום של האמנות

אחרי פנדורה ונטפליקס קיבל גם עולם האמנות אתר משלו: Art.sy, מאגר חינמי של יצירות ומדריך מקוון להבנתן. המבקרים תוהים איך אפשר להסביר אמנות בעזרת אלגוריתמים

3תגובות

כל חובב מוסיקה יודע שיש דרכים רבות למצוא שירים חדשים ברשת, כפי שכל חובב קולנוע יודע שבנטפליקס יקבל המלצות לקומדיות רומנטיות ולסרטי אימה, למשל, על פי סרטים שצפה בהם בעבר. אך לחובבי אמנות המחפשים מציאות ברשת לא היתה עד כה אפשרות דומה ¬ בשום אתר הם לא נתקלו במשפט כמו "אם אתה אוהב את 'מס' 1' של ג'קסון פולוק, אולי תאהב גם את 'מס' 18' של מארק רותקו'".

כאן נכנס לתמונה Art.sy, אתר שעלה לאוויר בימים אלה. האתר הזה הוא למעשה מאגר מקיף וחינמי של יצירות אמנות ומדריך מקוון להבנת אמנות. הרעיון שבבסיסו הוא כי קהל הגולשים, שהתרגל לאתרים שעיקרם תמונות מסוגם של Tumblr וPinterest-, בשל כעת לשיטוט של שעות בין ציורים ופסלים על צגי המחשב והטאבלטים, בייחוד כשמזומנת לו עזרה בלחיצת כפתור. לאחר שנתיים של בדיקות פרטיות, ובתקציב של מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים, בהם כמה סלבריטאים מעולם האמנות והטכנולוגיה, מתכוון האתר לעשות לאמנות החזותית את מה שעשו פנדורה למוסיקה ונטפליקס לסרטים: להיות מקור לגילוי, להנאה וללימוד.

275 גלריות ו 50 מוזיאונים ומוסדות שותפים למיזם של Art.sy. עד כה נסרקו דיגיטלית 20 אלף תמונות למערכת ההמלצות, הקרויה באתר "Art Genome Project", פרויקט הגנום של האמנות. הפלטפורמה מוצעת כעת בחינם, ובד בבד מעוררת שאלות בסוגיה איך (או אם) יש ליישם את האנליטיקה הדיגיטלית על האמנות החזותית. האם אפשר להסביר אמנות בעזרת אלגוריתמים?

רוברט סטור, דיקן בית הספר לאמנות באוניברסיטת ייל, מסופק בכך. "זה תלוי מאוד במידע ¬ מי מופקד על הבחירה, מהן אמות המידה, ואילו הנחות תרבותיות עומדות מאחוריהן", אומר סטור, בעבר אוצר הציור והפיסול במוזיאון לאמנות מודרנית (מומה) בניו יורק. בכל הנוגע להבנת אמנות, הוא מוסיף, "אני בטוח שהאתר יציג תמונה מצומצמת".

הטכנולוגיה, לפחות, היא רחבת יריעה. כדי לתת המלצות מוצלחות, צריך להקנות למחשב יכולת שיפוט כשל מומחה אנושי, תהליך שמתחיל בתיוג: מספקים למכונה קודים להבחנה בין דיוקן מהרנסנס לציור נתזים מודרניסטי, נניח, כדי שתוכל למיין אינספור יצירות, לערוך השוואות וליצור חיבורים.

מתיו ישראל, בן 34, בעל תואר דוקטור לאמנות ולארכיאולוגיה מהמכון לאמנויות באוניברסיטת ניו יורק, ממונה על נושא אמות המידה בפרויקט גנום האמנות. הוא ותריסר חוקרי אמנות שהוא עומד בראשם מחליטים מה הן אמות המידה ואיך יש ליישמן. כמה מהתגיות (בArt.sy- הן נקראות "גנים". עד כה נצברו 800 תגיות, ועוד "גנים" מיתוספים למאגר בכל יום) מציינות תכונות אובייקטיביות למדי, כגון התקופה ההיסטורית והאזור שהעבודה נוצרה בהם, ואם העבודה פיגורטיבית או מופשטת, או אם היא משתייכת לקטגוריה ממוסדת כמו קוביזם, דיוקנאות פלמיים או צילום.

תגיות אחרות, לעומת זאת, הן סובייקטיביות מאוד, אפילו מוזרות ואקסצנטריות; בתחום האמנות העכשווית, למשל, אוצרי האתר מתייגים את היצירות במונחים כמו "גלובליזציה" ו"ביקורת תרבותית", כדי לספק הקשר אידיאולוגי. "עקבות זיכרון עכשוויים" היא כותרת גמישה המוענקת ליצירות מאת האמן הסיני הקונצפטואלי צאי גוו-צ'יאנג או הצלם והיוצר הקולנועי מאט סונדרס.

יצירה של פיקאסו תקבל את התגיות "קוביזם", "ציור מופשט", "ספרד", "צרפת" ו"אהבה", מונחים שכולם גלויים ואפשר לחפש אותם באתר. יצירותיו של ג'קסון פולוק מקבלות בדרך כלל את התגיות "אמנות מופשטת", "אסכולת ניו יורק", "ציור נתזים", "חזרתיות" ו"אמנות תהליכית". כצפוי, כמה מהתגיות האלה מופיעות בציורים של בני דורו של פולוק, רוברט מאתרוול ווילם דה קונינג, אבל הן קיימות גם אצל אמנים מתקופות שונות ומסגנונות שונים, ובהם טארה דונובן, שפסליה העכשוויים המופשטים, מערימות ורבדים של קצף פלסטי ולוחות נייר, תוארו גם בתגית "חזרתיות".

כשמוסיפים ליצירה את הקטגוריות, נותנים לכל אחת מהקטגוריות ערך מאחת עד מאה: יצירה של אנדי וורהול עשויה לזכות בניקוד גבוה בסולם הפופ-ארט, ואילו אמן מהתקופה שאחרי וורהול עשוי להיות מדורג אחרת, תלוי במקורות ההשפעה שלו. תוכנות יכולות לסייע בסינון תמונות באמצעות תכונות חזותיות בסיסיות כגון צבע, אבל עיקר השיפוט הוא אנושי. "מלאכת המיון נעשית בחלקה בידי אדם שנכנס ליצירה ונותן ניקוד לכל שדה רלוונטי", אומר ישראל.

האתגרים האוצרותיים גוברים על המורכבות הטכנית. "למדנו שהנתונים הרבה יותר חשובים מהמתמטיקה", אומר דניאל דוברובניק, בן 35, העומד בראש מחלקת התכנות באתר. "איך תלמד מכונה לזהות מושג כמו 'חמימות'? אנחנו לא עושים את זה".

אתר המוסיקה פנדורה מעסיק צוות גדול של מוסיקולוגים המנתחים כל שיר ושיר; הניתוח שלהם מוזן לאלגוריתם ושמו the Music Genome Project, "פרויקט הגנום המוסיקלי", הממליץ למשתמשים על שירים בנגן על פי טעמם ועל פי הדירוג שהם מעניקים לכל רצועה שהקשיבו לה (ג'ו קנדי, מנכ"ל פנדורה, משמש יועץ לאתר Art.sy). אך Art.sy שם לו למטרה ליצור חיבורים בין יצירות אמנות המשתייכות לכאורה לעולמות שונים, בקטלוג המכיל יצירות מהמוזיאון הבריטי, מהנשיונל גלרי בוושינגטון, מהמוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס וממקומות אחרים. אחד השותפים, מוזיאון קופר-יואיט לעיצוב ממנהטן שהוא שלוחה של מכון סמיתסוניאן, הוסיף פריטים משלו, אומר סב צ'אן, מנהל מחלקת המדיה הדיגיטלית והחדשה במוזיאון. בעזרת אלו ייבדקו הטכנולוגיה של האתר וההקבלות שהוא עורך.

"מה זה אומר, להמליץ על ציור על פי העובדה שראית כף מהמאה השביעית, למשל?" הוא אומר. אנשי Art.sy צופים שאלות כאלה מראש ומסבירים בבלוג מיוחד /http://theartgenomeproject.tumblr.com ¬ איך מתנהל התהליך.

מנכ"ל האתר ומייסדו, קרטר קליבלנד, בן 25, הגה את Art.sy בשנתו הראשונה באוניברסיטת פרינסטון, לאחר שלא הצליח למצוא יצירת אמנות מדליקה לקשט בה את חדרו במעונות. בסיוע משפחתו ¬ אביו כותב על אמנות, אמו מומחית לכספים ¬ הוא גייס בתום לימודיו שותפים ובהם בעל הגלריות לארי גגוזיאן ומשקיעים כמו דשה ז'וקובה, אשת חברה, מעצבת ונדבנית ידועה בעולם האמנות, וונדי מרדוק, אשתו של רופרט מרדוק, שעזרה לו רבות באמצעות קשריה הרבים. אריק שמידט מגוגל וג'ק דורסי מטוויטר גם הם משקיעים באתר, וג'ון אלדרפילד, בעבר האוצר הראשי לציור ופיסול במומה, הוא אחד היועצים.

בעזרת תמיכתם יכול היה קליבלנד לממש את חזונו השאפתני לאתר. "יצירות האמנות של כל העולם יעמדו לרשות כל מי שיש לו חיבור לאינטרנט", הוא אומר במשפט שהוא המוטו של החברה, גם אם לא תוכנית עסקית נושאת רווחים. ההכנסות צפויות להגיע מעמלות של מכירות ומשותפויות עם מוסדות.

אך Art.sy עדיין רחוק מלהכיל את כל האמנות בעולם. מאגר תמונות אחר, Art Project
the Google, גדול ממנו כמעט פי שניים ¬ והגנום איתן רק כגודל האוסף המוגבל שלו. חובב של עתיקות מיוון ומרומי לא ימצא בו עניין לעת עתה, וההשמטה הזאת מקבילה לנטפליקס ללא היצ'קוק. סטור מאוניברסיטת ייל חושש גם שהחורים במאגר הנתונים התמלאו בדברים הלא נכונים. "המקום הזה מלא יצירות אמנות איומות שאין סיבה להפנות אליהן אף אחד", הוא אמר לאחר שעיין באתר.

מייסדי Art.sy טוענים שמאחר שההתייחסות לאמנות מתפתחת ומשתנה כל הזמן, האתר לא יוכל להיות מדריך חד משמעי. "כדאי לראות בהמלצות שלו נקודות מוצא מעניינות", אומר סבסטיאן צוויליץ', מנהל התפעול שלו.

צ'או מקופר-יואיט אומר שאתרים כמו Art.sy לא נועדו להחליף מוזיאונים, גלריות או ספרים, אלא לעזור לציבור, בייחוד לחובבי האמנות המתחילים שבו, להרחיב את גבולות הטעם שלהם. "לא צריך להיות חוקר מומחה כדי לגלות יצירות אמנות שאולי ירתקו אותך", הוא אומר. "אתה הולך למוזיאונים, משוטט ונתקל בדברים, וזה בדיוק העניין. 'גנום האמנות' הוא דרך נוספת ליצירת קשרים אקראיים. בתרבות שלנו", הוא מוסיף, "זו דרך טבעית לעיין וללמוד, בייחוד כשמדובר באנשים שחיים עם הרשת כל חייהם ¬ כל בני 25 ומטה".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו