ביום עובד עירייה, בלילה אספן - אמנות - הארץ

ביום עובד עירייה, בלילה אספן

מוזיאון בר־דוד הצנוע, המוקדש לאמנות ישראלית וליודאיקה, פותח את שעריו לקהל הרחב בבית מני בתל אביב לציון 30 שנה להקמתו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלי ערמון אזולאי

מוזיאון בר־דוד הקטן והצנוע, השוכן במבנה מודרניסטי בקיבוץ ברעם, נושא את שמות התורמים משה וטובה בר־דוד ומוקדש לאמנות ישראלית ויודאיקה ובו מבחר שכיות חמדה יוצאות דופן המשקפות את טעמו הפרטי של האספן. עד היום היה המוזיאון עלום למעט ליודעי חן. כעת הוא פותח את שעריו להקהל הרחב בבית מני בתל אביב לציון 30 שנים להקמתו. „יש כאלה שאוספים תמונות להשקעה. אצלי אספנות נעשית עם הלב ועם הנשמה. לא רק רכישה. לא השקעת כספים. זה היה משהו נפשי וחייתי", מצוטט בר־דוד בספר האוסף של המוזיאון. מבחר מאוספו של המוזיאון יוצג כעת לראשונה בת"א בבית מני, בתערוכה "סלון צפון".

עיקרו של האוסף, לדברי האוצרים סול לנזיני וחגי שגב, הוא החיבור הייחודי שבין הטעם האישי של בר־דוד ובין התבוננות ביצירה האמנותית העוקבת אחר שני זרמים עיקריים: היצירה היהודית באירופה שלפני מלחמת העולם ומבט מקיף יותר על האמנים שפעלו בראשית יצירתה של התרבות היהודית החדשה בארץ ישראל. בתערוכה ניתן לראות בעיקר ציורי נוף של ישראל ושל אירופה וציורי דיוקן של גיבורי תרבות לצד קרובי משפחתם של האמנים. בין האמנים המיוצגים באוסף זה: מרדכי ארדון, ינקל אדלר, יוסף זריצקי, לודוויג בלום ועוד לצד אמנים עכשוויים כמו אריק בוקובזה, אלי שמיר, זויה צ'רקסי, דוד ניפו ואחרים.

מרדכי ארדון, "חייל פצוע", 1941. מאוסף מוזיאון בר-דוד

בר־דוד נולד ב–1904 בבז'ז'ני שבגליציה, פולין (כיום אוקראינה). כשהיה בן שלושים עבר עם אשתו ובתו רבקה ואלה התיישבו בחיפה. הוא התפרנס מעבודתו במחלקת המים של העירייה ואת רוב זמנו וכספו הקדיש לאיסוף אמנות - אמנות יהודית וישראלית ותמונות של ציירים גרמנים אקספרסיוניסטים. עם מותה של אשתו ב–1974 החליט בר־דוד להעביר את אוספו לקיבוץ ולהנציח בזכותו את שמה של קהילת בז'ז'ני. המוזיאון נפתח לבסוף ב–1982 ובר־דוד נפטר ב–1989.

דליה בלקין, שתרמה מאמר לספר האוסף, מתארת את התהוותו של האוסף בדירתה הפשוטה של המשפחה בשכונת הדר בחיפה. "אין דומה האוסף המסודר המוצג במוזיאון בר־דוד למצבור החפצים הענק והחי כפי שהיה אצל משה בר־דוד בדירת מגורים קטנה ברחוב פבזנר בהדר שבחיפה. בקיץ 1985 ביקרתי בביתו של בר־דוד ואכן כל חלל בבית כולל המטבח, המסדרון וחדר שירותים הפך ל"חדר פלאות" שנוצל להצגת חפצים שנוספו מדי יום ונערמו על המדפים, גדשו את השולחנות והמגרות וכיסו את הקירות בלי הותר כמעט מקום למגורים“.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ