אמנות זה לא פסטיבל - אמנות - הארץ

אמנות זה לא פסטיבל

מארגני אירועי “מתחת להר” בירושלים מבקשים לבסס אמנות ציבורית חדשה

אלי ערמון אזולאי
אלי ערמון אזולאי

אירועי "מתחת להר" בירושלים, שיחלו הערב ויימשכו עד יום שני, מבקשים, בשונה מהמצופה מהשם, להימנע מהמחתרתי והשולי ולפעול מתוך הזרם המרכזי - לקנות אחיזה מחדש במוסדות השלטון ובאתרים מרכזיים המאפשרים חוויה ציבורית כמו משכן הכנסת, הכותל המערבי, כיכר ציון ועיריית ירושלים.

"אמנות ציבורית פועלת בין הפוליטי לאסתטי. היא נובעת מהתפיסה שכל רגע חברתי הוא מופע. שכולנו מופיעים, כל הזמן. אמנות ציבורית חדשה מבוססת על התשוקה לפוליטי, על הדחף לגעת אחד בשני, להתערבב“, כותב עומר קריגר בטקסט המלווה את אירועי מתחת להר ומהווים במידה רבה את המניפסט האוצרותי העומד מאחוריהם.

מארגני אירועי מתחת להר, המתקיימים השנה בפעם השלישית, לא רק הסירו את המלה "פסטיבל" אלא גם הוסיפו את התואר "בית הספר לאמנות ציבורית חדשה", המבטא את מטרתם להעמיק, ללמוד, ללמד ולהשריש את המינוח אמנות ציבורית חדשה. קריגר, המנהל האמנותי זו השנה השנייה, מחזק טענה זו ומוסיף כי המושג פסטיבל עלול היה להטעות - „ירשתי את השם המכיל מוטיב חתרני, אנדרגראונדי של פעולה סמויה. השנה עוד יותר משנה שעברה האוריינטציה ללא ספק הפוכה“, הוא מכריז.

במושג פסטיבל, טוען קריגר, כלולים היבטים חד צדדיים: "יש קהל שמגיע וסופג והוא לרוב אירוע חד פעמי בעל נופך בידורי לרוב. לעומת זאת בבית ספר יש תנועה יומיומית ומבנה דיאלוגי". האירועים מתחילים ונגמרים במה שהוא מכנה “רדי מייד”. כך, למשל, היום ב–12:00 יתקיים האירוע הראשון "קיר הכנסת", שיכלול מפגש עם הפסל דני קרוון מול יצירתו החשובה "שאי שלום ירושלים" (1966) המותקנת בקיר הדרומי של מליאת בית המחוקקים בכנסת בירושלים. במסגרת המפגש אף יושק מדריך חדש מאת האוצרת וחוקרת האמנות עדי אנגלמן, העוסק ביצירה.

על השימוש במושג רדי מייד הוא מבאר: „באירוע זה למשל אנחנו מתחילים בהתמודדות עם השאלה של מה שאני מכנה 'אמן־מדינה'. מעבר לכך שיש פה מחווה לאמן ציבורי חשוב, אולי החשוב בישראל, הוא אמן שעשה עבודות אמנות לסביבות ציבוריות יותר מאשר לגלריות מסחריות - זה מודל של אמן שחשוב לנו להאיר ולעורר".

שימוש נוסף במושג "רדי מייד" בא לידי ביטוי גם באירוע הסיום שיתקיים ברחבת הכותל המערבי בט' באב. „בכל שנה יהודית משמש הכותל המערבי מוקד עלייה לרגל לאלפי גברים ונשים שמתכנסים למופע דתי, מחול של אבלות קולקטיבית, שבו מתרגלים צום משותף, פיוטי קינה, מתאמנים בבניית הלאומיות", כתוב בטקס האירוע. „אנחנו מזמינים את הציבור להצטרף לאירוע המוני שמזמין לקרוא, לחוות, להקשיב ולהפגין נוכחות, כמנהג המקום“. חשוב לקריגר להדגיש כי האירוע שיתקיים שם, שהוא מסרב לספק פרטים אודותיו, אינו פרובוקטיבי כלל. להפך - „אנחנו מגיעים מתוך כבוד לאנשים שפוקדים את המקום. אנחנו מבקשים ללמוד את התופעה. בין הדברים שתרגלנו לקראת האירוע היה קריאת טופס החוקים שמגדירים את תקנות ההתנהגות בכותל".

המושג “בית הספר” הצטרף לאחר שיתוף הפעולה עם בית הספר הניסויי בעיר, בו יתארח הפסטיבל במשך יומיים. בהוספת המינוח בית הספר מבקש קריגר לבסס משהו שהוא בהגדרתו יותר מתמשך, שמאפשר פעולה מתמשכת. „עניין אותנו לבדוק גם פרפורמנס של פדגוגיה, החלפת ידע, שיעור. וגם לשאול כיצד בתי ספר יכלו להיות. לחשוב על בית ספר כמקום שאמנים יכולים להיכנס אליו וכבר נכנסים אליו. אמנות כפעולה חינוכית במובן החיובי שלה. וגם לחשוב מה ניתן לעשות בבית ספר - מה הארכיטקטורה והסביבה מייצרת ברמה הפרפורמטיבית“.

בין הפעילויות שיתקיימו בבית הספר קבוצת מיצגנים יבצעו מחווה לאמן הפרפורמנס החשוב טינו סגל ויבצעו עותק מעבודתו “The Situation” מ–2007 – פרפורמנס שהוא שיחה בהשתתפות הקהל. יונתן גולד והילה חכמון יעבירו סדנת ציור קיר במרחב הציבורי. דניאל יהל ואנסמבל הילדים הלאומי יעבירו אימון כדורסל במגרש בית הספר. חוקרת התרבות סיידי פלאנט תעביר הרצאה בנושא "העיר כעבודת אמנות ציבורית? ניסויים סיטואציוניסטיים במרחב הציבורי". יונתן לוי יעביר את המופע "שיעור" - מופע פדגוגי בשיתוף הקהל הנוגע בקשר בין חינוך לאמנות.

הצמד "טייץ"(עידו פדר ושיר חכם) יעבירו הרצאה פרפורמטיבית בשילוב תיאוריה, דיון וביצוע חי של קטעי מחול תחת הכותרת "המחול - השגריר הטוב ביותר של המדינה? היסטוריה פוליטית בחמישה צעדים". במאית התיאטרון הקרואטית תאה טופאיץ' תנחה את הסדנה "השוד המושלם", שתכלול מפגש בכיתה ומחקר שדה בסניף בנק במרכז העיר. משתתפים נוספים באירועים: תנועה ציבורית, שטו דלאט, סער סקלי, אודי אדלמן ועוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ