מוכנים, היכון, תלה!

במחווה לרדי־מייד של מרסל דושאן, במוזיאון ינקו דאדא, יובאו עבודות המציגות חומרים כמות שהם, לצד כאלה המתערבות בחומרים המוכנים

איתמר זהר
איתמר זהר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר זהר
איתמר זהר

ב-1913 החל מרסל דושאן להשתמש ביצירתו באובייקטים יום־יומיים. כך למשל חיבר גלגל אופניים הפוך לשרפרף. כעת, מאה שנה אחרי שיצר את עבודת הרדי־מייד הראשונה, מקדיש לה מוזיאון ינקו דאדא את התערוכה Ready-Set-Go”“.

“בעצם יש שלושה חלקים לפרויקט”, אומרת רעיה זומר־טל, אוצרת התערוכה שתיפתח בשבת ותימשך עד נובמבר. “החלק הראשון הוא התייחסות אחת לאחת לעבודה של מרסל דושאן, הגדרה שארתורו שוורץ כינה רדי־מייד נעזר. דושאן השתמש בחומרים כמו שהם. האובייקט עצמו משמש כיצירות, לא כמצע”. כמה מהאמנים, היא מוסיפה, יצרו עבודות במיוחד לתערוכה. למשל קבוצת ‘תו’ שתלו סולם באוויר, בגובה של 11 מטר, או כובע אברכים שטבוע בתוך קיר, שיצר בלו סימיון פיינרו. החלק שני בתערוכה הוא רדי־מייד מטופל. “אמנים השתמשו ברדי־מייד כמצע. למשל לקחו דלי ועשו בו חריטה וחציבה”, ממשיכה זומר־טל. החלק השלישי הוא המיצגים האמנותיים שיתקיימו בכל שבת במוזיאון. “זה יכול להיות למשל אמן שמחלק מסטיקים לקהל המבקרים, מעמיד כיסא ומבקש מהם להדביק את המסטיק אחרי שלעסו אותו”.

בלו סימיון פיינרו, “נעלי גמל”, 2002 צילום: בלו פיינרו

בחלק הראשון משתתפים מוחמד אבו־ארקיה, אורנה אורן יזרעאלי, אברהם אילת, צביקה אלטמן, איתמר בגליקטר, אריה ברקוביץ, משה גורדון, ג’ים המלין, ולצ’ה ולצ’ב, ז’אק ז’אנו, דן חמיצר, רענן טל, טמיר ליכטנברג, אסתר נאור, בלו סימיון פיינרו, יערה צח, דרור קרטה, פיליפ רנצר, נועה תבורי וקבוצת תו. בחלק השני, בחלל הכניסה למוזיאון, יציגו האמנים איתמר בגליקטר, משה גורדון, ז’אק ז’אנו, אסף סטי ולזלי רובין־קונדה התייחסויות משלהם לאנציקלופדיה העברית בסדרה של מיצבים ועבודות. את החלק השלישי של התערוכה יהיה אפשר לראות בחלל הבור במוזיאון. עבודת הווידיאו של גיא בן־נר, “I’d Give It to You If I Could, But I Borrowed It”, שתוצג שם, מתייחסת באופן חתרני לעבודת הרדי־מייד של דושאן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ