בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיון בסוגיית הפליטים במכון ון ליר

אנשי רוח ואמנות הפועלים במכון ון ליר בירושלים, יציגו היום את מסקנותיהם בנושא אחריות המדינה לפליטים המתגוררים בישראל

תגובות

קבוצת מחקר של אנשי רוח ואמנות הפועלת במכון ון ליר בירושלים, תציג מחר (שני) את מסקנותיה בנושא אחריות המדינה לפליטים המתגוררים בישראל. בדיון שיתקיים במכון הערב, תחת הכותרת "זיכרון העבר לנוכח פליטות: מהי אחריותה של המדינה כלפי מבקשי המקלט", תידון סוגיית הפליטים על רקע המחלוקת הציבורית בנושא. בין השאר, חילוקי הדעות על "חוק המסתננים" ועל ההסדרים שהמדינה מבקשת לקבוע בעבור מבקשי המקלט מאפריקה, ומנגד הקולות שעלו בנוגע לאחריותה של המדינה כלפיהם לנוכח העבר ההיסטורי של העם היהודי.

המשתתפים הם: יו"ר: פרופ' גבריאל מוצקין, ראש מכון ון ליר בירושלים; פרופ' מיכל גוברין - סופרת, ראש קבוצת "העברת זיכרון ובדיון" במכון ון ליר בירושלים; יהודית קול ענבר - חברת קבוצת "העברת זיכרון ובדיון" במכון ון ליר בירושלים, ומנהלת אגף המוזיאונים, יד ושם; עו"ד צבי האוזר - מזכיר הממשלה לשעבר; עו"ד דינה זילבר - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ); עו"ד ענת בן דור - התוכנית לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל־אביב. בדיון תעלה שאלת הרלוונטיות של הזיכרון הלאומי הייחודי לאחריות המדינה ולקביעת מדיניותה בהווה. ותישאל השאלה, האם ועד כמה זיכרון העבר הלאומי אמור להשפיע על מקבלי החלטות ועל אופן טיפולה של המדינה במהגרים מאפריקה ברמת החקיקה האופרטיבית.

טס שפלן

בישראל שוהים כיום, על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, 53,636 פליטים, מרביתם מאריתריאה וסודן. מתוכם מוחזקים במתקני המעצר בגבעון, סהרונים וקציעות כ-2,500 מבקשי מקלט. בימת הדיון תישען במידה רבה על מסקנותיה של קבוצת המחקר "העברת זיכרון ובדיון" שפועלת במכון ון ליר בירושלים בראשותה של גוברין. בקבוצת המחקר, הפועלת ברציפות משנת 2011, משתתפים סופרים ואמנים בצד חוקרים מדיסציפלינות שונות: ובהם: חוקרת היהדות והתרבות והמשוררת, הפרופ' חביבה פדיה, הפסיכולוגית סוסנה הולר, פרופ' לספרות גלילי שחר, פרופ' דנה אריאלי הורוביץ דקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, האמנים מאיר אפלפלד, גרי גולדשטיין ועליזה אורבך, ואחרים.

הדיון בקבוצה עוסק בשאלת עיצוב הזיכרון בין השאר בפריזמה של ביקורת תרבות. פרופ' מיכל גוברין מסבירה כי על רקע השואה, על העברת הזיכרון להיות מתורגמת לאחריות מוסרית לחלשים שבחברה, לאחר שבתוכנו, בין השאר לשכנינו ולמבקשי המקלט. בנוסף היא מחייבת נקיטת עמדה מוסרית של המדינה כלפי גילויי דיכוי ועוולות בעולם. לדבריה, החובה לאחריות מוסרית אישית וחברתית הועלתה כתביעה דחופה על ידי חברי הקבוצה. "התברר עד כמה להיות דור שני או שלישי הנושא את עקבות הצריבה מכונן את חיינו האישיים, את עבודתנו ועמדתנו אם כזיכרון ואם כהדחקה. כיום מוטל עלינו לתרגם את הזיכרון הטעון לדרכי התנהגות מוסרית ברוח העיקרון, 'זכור כי עבד היית בארץ מצרים'".

העבודה "אנשים" מאת האמנית מיכל רובנר תוצב באכסדרת מכון ון ליר בזמן האירוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו