בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זרע ענקים

איך קשורים היצורים המגודלים שיצר שי עיד אלוני לתערוכתו "הנפילים", בגלריה חזי כהן בתל אביב, למחאות העממיות ברחבי העולם

8תגובות

קופים, חייזרים, דמויות אדם, חפצי נוי או יצורים מיתולוגים? לא ברור אם היצורים המגודלים שיצר שי עיד אלוני לתערוכתו "הנפילים" שתיפתח ביום חמישי בערב בגלריה חזי כהן (וולפסון 54) בתל אביב, הם יצורים שהיו פה כבר בעבר הרחוק ואינם, או שמא הם כאלו שעתידים להתהוות באבולוציה. שבעת היצורים גבוהים מהרגיל, הפרצופים שלהם נראים כמו מסיכות, והתנועות היומיומיות שלהם נראות מוכרות, כאילו היו מבעים איקונים פיסוליים שקפאו: אחד מהם נדמה כזורק דיסקוס, אחת מרימה את ידיה מעלה, ואחר כורע בישיבה עם הידיים על הברכיים. הכלים שאמורים היו להיות בידיהן של הדמויות נותקו מהן, ובפינה בחלל ניצבת ערימה של חפצים כמו שרביט וחנית. נפילי העץ של אלוני לא בנויים מגוש מפוסל אחד, אלא מחיבור של מיני חלקים מסוגים שונים של עץ, פאזל של שאריות ושאר חומר גלם. כמו העבודה עם השריונות שבנה אלוני בעברו, גם בתערוכה זו התחבט האמן בסוגיית ההצטרפות של פרגמנטים מובדלים אל שלם אחד, והאופן שבו הוא כאמן משפיע על השלם הזה והופך אותו לאחר.

כדי לחשוף את האופן שבו התהוו הפסלים, אלוני בחר לא לכסות אותם בצבע אלא להספיגם בפיגמנט מדולל על בסיס מים, "נתתי לעץ לשתות פיגמנט", כלשונו. לאחר מחקר ארוך שכלל רישום וסקיצות הבוחנים גוף בתנועה הנמצא רגע לפני חבטה, הרמת ידיים, התרוממות, ובעצם בייצוג של תנועת גוף מההיבטים הקלאסים והפגאניים, עבר אלוני לעסוק בממד האנרגטי של התנועה. הדמויות, לדברי האמן, נהפכות למעין שחקנים המציגים "אירוע של כוח ואנרגיה שהופכים להיות מופרזים". כמו ידיים גדולות ומחוספסות שמבקשות ללטף ראש רך של ילד, והוא נרתע, כך אלמנט הכוח המוגזם בפסליו של אלוני נהפך לחיסרון.

"בסופו של תהליך, הדמויות לגמרי מתעסקות במקום הבשרני, העבה, הכרסי, אבל לא ברור מה יש להן לעשות עם הכוח המסורס הזה, העודף הזה, הוא פשוט לא נכון לסיטואציה", מסביר אלוני. בקהילה המדומיינת שברא אלוני מעורבבים תרבויות ותקופות שונות, קודים גנטים וזהויות מתחלפות. אלוני רואה את עצמו כאמן מלקט, כזה שמופעל על ידי תחבירים של אוסף דימויים אסוציאטיבים. את ההשראה ל"נפילים" קיבל מדימויים של אנשים מוחים, "על שלל האביבים שהופיעו בתקשורת בשנתיים האחרונות, שהציפו את התודעה שלי ושחלחלו לפסלים", לדברי האמן. "מין תנועה שטבועה בנו כאנושות", המתגלמת בין השאר בפיסול פונקציונלי, ציורי מערות, פסלים אפריקאים ועד לדימויי המחאה שאנחנו מכירים כיום, שהתחברו לאלוני לתמהיל משותף. "הפסלים ניצבים דרוכים, כמוכנים לפעולה או לאקט משותף של מחאה", כותבת עפרה חרנ"ם בטקסט הנלווה לתערוכה, "אולם, מעבר לעוצמה הפיזית שטמונה בהתמרותם מעל לצופה, ניכרת במקביל גם תחושת פגיעוּת, שנדמה כי מקורה דווקא בגודלם. המסורבלות שלהם היא המציבה אותם כ'אחרים', צאצאים לשרשרת אבולוציונית זרה".

ללא קרדיט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו