בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה

האנשים שהלכו לאבדון

פוליטיקאים, משוררים ואנשי מלוכה התייצבו לפני מצלמתו של ריצ'רד אבדון, שהואשם לא אחת במניפולטיביות. תערוכה חדשה במוזיאון ישראל

תגובות

לראשונה בארץ תוקדש תערוכה לצלם האמריקאי ריצ'רד אבדון (Richard Avedon), "תמונה משפחתית" שמה, והיא תיפתח ביום שישי בצהריים במוזיאון ישראל בירושלים. אבדון (1923–2004), אחד האמנים המשפיעים על התפתחות הצילום במאה ה–20, יציג בתערוכה שני גופי עבודה שהוענקו למוזיאון ישראל כמתנה משותפת של לאונרד לאודר, נשיא הקרן לאמנות אמריקנית עכשווית, וגלריה גגוזיאן בניו יורק.

הגוף הראשון מורכב מתצלום־קיר ענק המציג את משפחתו של המשורר אלן גינזברג, ולצידו שלוש פנורמות של קבוצות שהיו מעורבות ביצירת האווירה המהפכנית בארה"ב בסוף שנות ה–60. גוף העבודות השני מכיל את הסדרה "המשפחה", ובה 68 דיוקנאות של הדמויות שהיו מעורבות במערכת הבחירות האמריקאית בשנת 1976, לאחר פרשת ווטרגייט. רייגן, קרטר, קיסינג'ר, ראמספלד, בוש, איש הבולשת הפדרלית "גרון עמוק" שחשף את פרשיית הציתותים, ועוד פוליטיקאים ואישים מהתקופה מככבים בסדרה של אבדון, שהוזמנה לגיליון חגיגי של מגזין ה"רולינג סטון" ב–1976. בתערוכה בירושלים מוצגים ההדפסים המקוריים של אבדון ולצידם ההופעה המוקטנת במגזין. "זו תערוכה על השימושים שונים של הצילום. על מה שבין אמנות לשימוש מסחרי - שני תחומים בהם פעל אבדון כל חייו", מסביר נעם גל, אוצר התערוכה ואוצר הצילום במוזיאון.

ריצ'רד אבדון

התערוכה מתמקדת אם כן בפרויקטים בעלי גוון פוליטי שיצר אבדון בשנות ה–70, ולא בצילומי האופנה שהביאו לו את התהילה. אבדון, לדברי גל, הוא דמות שקשה לקטלג בהיסטוריה של האמנות, משום התמחותו בצילום מסחרי של אופנה וידוענים, ואולי גם כי הוא עצמו היה ידוען שהתעשר ממלאכת ידו. אבדון רכש לו מוניטין כבר בראשית הקריירה, ומשנות ה-70 ועד מותו ב-2004, "אנשים עלו לרגל לסטודיו שלו כדי להצטלם", אומר גל.

בגלל הזיהוי שלו כצלם מסחרי, נדחק אבדון במידת־מה מההיסטוריה הרשמית של האמנות, למרות שבחייו הוא התעקש ליזום ולהשתתף בתערוכות, ואכן הציג במקדשי אמנות כמו המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק או מוזיאון הוויטני. מצד שני, מבהיר גל, "החותם שלו על ההיסטוריה של הדיוקן בצילום חשוב מאוד".

אבדון יצר סגנון צילומי המתאפיין ברקע לבן שמבודד את הדמות המצולמת ומציג אותה בחדות ובבהירות אכזרית כמעט. גל: "אבדון שלט במלאכת הדיוקן ונודע כמי שנוהג לדבר עם המצולמים שלו, לשלוף מהם בדיוק את ההבעה וההרגשה שהוא ביקש". מצלמת הדירדורף הגדולה בה צילם אבדון איפשרה לו לנהל שיחות ביתר קלות עם המצולמים כשהוא עומד ליד המצלמה ולא מאחוריה. "הוא היה גם מניפולטור גדול, וספג על כך המון ביקורת", מוסיף גל.

 

אופן הפעולה המניפולטיבי מתגלם בצורה המובהקת ביותר בצילום שלו את הדוכס והדוכסית מווינדזור, שהיו ידועים כדמויות ראוותנית ואנטישמיות, "שאהבו כלבים יותר משאהבו יהודים" - כפי שציין פעם אבדון, בן למשפחה יהודית. האגדה מספרת שאבדון גרם לזוג המלכותי להרגיש נינוחים בתחילה, אך רגע לפני שהפעיל את המצלמה סיפר להם כי המונית שהסיעה אותו בדרכו אליהם דרסה כלב. "בצילום מופיעים שני אנשים רמי מעלה שנראים כאילו קרס עליהם עולמם", אומר גל. "ביקורת נוספת חטף אבדון גם על כך שצילם את אביו גוסס מסרטן עד מותו ממש, והדפיס את זה מאוחר יותר בענק".

בפתיחת התערוכה ישוחחו האוצר נעם גל והאמנית ורדי כהנא על אבדון, על צילום מסחרי ועל המשפחה כדימוי, ובמקביל יושק לראשונה אתר אינטרנט המיועד לשמש פלטפורמה לדיונים על הקשרים שבין צילום פוליטי ומסחרי לעולם האמנות, סוגיות העולות בתערוכה. את הדיונים באתר ניתן יהיה לראות על גבי שולחן תצוגה מיוחד במרכז התערוכה. לדברי גל, זהו ניסיון ראשון מסוגו בארץ שנעשה מתוך מחשבה לעודד את הצופים, "לדבר אתנו על מה מעניין אותם ומה הם רוצים לראות במוזיאון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו