חשש לגורלה של גלריה נוזהא ביפו בעקבות פיטוריה של האוצרת הראשית

האוצרת הראשית ומקימת הגלריה, הדס קידר, קיבלה מעיריית תל אביב־יפו זימון לשימוע לפני פיטורים עקב גרעון תקציבי. תגובת העירייה: "לא התקבלה כל החלטה להפסיק את פעילות הגלריה במקום"

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

בהמשך לסגירתה הזמנית או הקבועה של גלריה ברבור בירושלים, ישנו חשש לגורלה של גלריה עירונית נוספת — גלריה נוזהא שביפו. בתחילת השבוע קיבלה האוצרת הראשית ומקימת הגלריה, הדס קידר, זימון לשימוע לפני פיטורים, במחלקה לקהילה, נוער וספורט של עיריית תל אביב־יפו, המפעילה את הגלריה. בזימון לשימוע נכתב כי העילה היא "גרעון תקציבי משמעותי בתקציב המרכז למנהיגות לב יפו שמצריך בחינה של צמצום בהוצאות המרכז".

גלריה נוזהא הוקמה באופטימיות גדולה בנובמבר 2011 במרכז למנהיגות לב יפו ויצ"ו איטליה. הרקע להקמתה היתה מחאת אמנים נגד עיריית תל אביב־יפו, שהעלתה את בעיית המחסור בחללי תצוגה בעיר, שאינם גלריות מסחריות או מוזיאון תל אביב. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, דווקא היטה אוזן לתלונות האמנים וזימן אותם ללשכתו. גם מתאמת האמנות דאז באגף קהילה נוער וספורט של העירייה, יונית שטרן, היתה קשובה לאמנים וגם לרצונם לפעול בשכונות הדרומיות של העיר, ויזמה את הקמתה של גלריה לאמנות צעירה במרכז למנהיגות לב יפו. סגן ראש העיר אסף זמיר, מנהל אגף קהילה נוער וספורט איתן בן עמי ומנהל המרכז למנהיגות ביפו דאז, חנן אזולאי, תמכו ביוזמה. קידר, בעלת ניסיון בחינוך לאמנות וביצירת קשרים בין אמנות וקהילה, נבחרה להיות האוצרת של הגלריה והיתה שותפה לבחירת שמה של הגלריה ולגיבוש הקו המנחה לפעילות. פתיחתה של הגלריה התאפשרה בעזרת תרומה של נשות ויצ"ו איטליה שתרמו 300 אלף שקלים לשיפוץ המרכז למנהיגות, ועיריית תל אביב תרמה 300 אלף שקלים נוספים. קידר הועסקה על ידי חברת מוסדות חינוך, המפעילה עבור העירייה מוסדות תרבות בתל אביב יפו ומעסיקה עובדים בתנאים שונים מאלה של עובדי העירייה. שמה של הגלריה, "נוזהא", הוא שמה הערבי הישן של השכונה בה שוכנת הגלריה.

הגלריה הציבה לעצמה כמטרה להציג ארבע תערוכות בשנה ולפעול בתוך הקהילה ביפו, תוך ניסיון לקרב בני נוער לנושא האמנות. לדברי קידר, הגלריה אמורה להציג אמנות של בני נוער עד גיל עשרים וכן תערוכות שמיועדות לקהל של בני נוער. עלות כל תערוכה היא 15 אלף שקל, שמתוכם 5,000 שקלים מיועדים לשכרה את האוצרת, 5,000 לחומרים ועוד 5,000 לפעילויות נלוות. בפועל, מסבירה קידר, מלבד שכרה ששולם על ידי מוסדות חינוך, בגובה 20 אלף שקלים בשנה בלבד, הכסף לחומרים ולפעילויות לא הוקצה באופן מסודר וקבוע ובכל פעם נאלצה הגלריה להיאבק "לגרד" תקציב למימון התערוכות. "הגלריה הוקמה ללא תשתית פיננסית", מסבירה קידר, "יצאנו לדרך עם כל מיני הבטחות, של תמיכה מצד ראש העיר וגורמים נוספים בעירייה. אבל לא היה תקציב סגור לגלריה. מנהל המרכז הקודם חנן אזולאי הצליח כל פעם לגייס מפה ומשם ולקח על זה אחריות, אבל לא היו מקורות רציפים. עכשיו הוא עבר תפקיד".

בתחילת אוגוסט, רבקה ארצי רוזנצוויג, שהחליפה בינתיים את יונית שטרן כרכזת תחום האמנות בתוך מחלקת קהילה נוער וספורט, בישרה להדס קידר שעומדים לזמן אותה לפגישה ולהודיע לה על סגירת הגלריה, בגלל בעיות תקציב, וכתוצאה מכך לפטר אותה. "היא ביקשה להיפגש איתי כדי לרכך את המכה, לדבריה, וגם חזרה ואמרה 'אני לא אתן לזה להיסגר ואני אדאג שזה ייפתח מחדש'". בניגוד לדבריה, בתגובה לפניית הארץ, מסרה אז העירייה שאין כוונה לסגור את הגלריה וכי עניינה האישי של קידר אינו קשור להמשך פעילות הגלריה.

הדס קידרצילום: ניר כפרי

באותו שלב קידר כלל לא זומנה לשימוע לפני פיטורים, והזימון הגיע רק בשבוע שעבר, כחודש וחצי אחרי שהתבשרה שהגלריה לכאורה נסגרת. בזימון, כאמור, לא הוזכרו כלל עניינים אישיים, אלא רק סיבות תקציביות. קידר אומרת כי הצליחה להשיג הבטחה לתמיכה ממשרד התרבות בשנה הבאה, שאמורה לעמוד על לפחות 60 אלף שקלים, מה שאמור להספיק להפעלת הגלריה. לכן למעשה נטל המימון נופל על עיריית תל אביב בשנה הנוכחית בלבד. כאמור, העלות השנתית של הפעלת הגלריה והפקת התערוכות, כולל שכרה של קידר, עומדת על 60 אלף שקלים בשנה. לא בדיוק סכום אדיר.

על הזימון לשימוע לפני פיטורים חתום דובי הלל, האחראי על מחלקת הנוער והצעירים באגף קהילה נוער וספורט. לדברי קידר, הוא מעולם לא ביקר בגלריה, ובאופן כללי היא מתארת מציאות של חוסר תקשורת וחוסר הבנה בין הנהלת המרכז לפעילות הגלריה. באחת התערוכות היא ביקשה לתלות שלט בעברית ובערבית מחוץ למרכז כדי להזמין את בני הנוער בשכונה לבוא לתערוכה. מנהל המרכז ביקש שתוריד את השלט, כדי "שלא יבואו בני נוער מהשכונה ויעשו פה בלגן". לדברי קידר, "זה מבליט את הפרדוקס של המקום. זו גלריה שהוקמה להיות גלריה קהילתית ולפנות לקהל, והיא הופכת בבת אחת למוצב צבאי שצריך לשמור עליו. כל המהלך המשמעותי שעשינו שם של יצירת קשר עם הקהילה, שזה דבר כל כך קשה ביפו, בשנייה אחת נהרס". במקרה אחר, היא מספרת, החליטה הנהלת המרכז ללא תיאום איתה, להשכיר את הגלריה לתערוכה של נער אוטיסט שמומנה על ידי משפחתו. "התערוכה הוקמה ללא ידיעתי, לא אצרתי אותה ולא שאלו אותי. זה שיבש את מהלך העבודה של הגלריה בזמן שהיה לנו חשוב לשמור על רצף מסוים כדי לזכות בתמיכה ממשרד התרבות". למרות שהשימוע בעניינה עדיין לא התקיים, כאשר הגיעה אתמול קידר לגלריה היא גילתה שהיא כבר החלה לשמש למטרות אחרות, ככל הנראה למפגשים וישיבות, ולכן הוכנסו אליה כיסאות רבים ועל הדלת נתלה סידור עבודה של קומונה.

בעיני קידר, הבעיות סביב גלריה נוזהא הן סימפטום לחוסר היכולת של העירייה לרוץ למרחקים ארוכים, בייחוד ביפו. "בעצם יש פה כתם עיוור, חוסר רצון להבין או לראות את מה שקרה שם. ברור שלהקים גלריה זה לא בעיה, תמיד יש משוגעים לדבר ואנשים שמוכנים לעבוד במשכורות רעב. השאלה היא איך מחזיקים מקום לאורך זמן, איך בונים מקום. זה המהות. עשו חגיגה גדולה לפני שלוש שנים וראש העיר גזר סרט, אבל אחרי שלוש שנים, השאלה היא איך לא מייבשים את הדבר הזה, איך זה ממשיך. יש המון רצון שתהיה תרבות ואמנות בתוך יפו, וכל מי שרואה את זה, זה נראה לו נכון, אבל אף מחלקה לא לוקחת על זה אחריות, יפו עצמה מופרטת, יש אגף נפרד של העירייה שמטפל ביפו, ולא ברור מה הקשר שלו לשאר התוכניות של העירייה".

תגובת עיריית תל אביב יפו: "לא התקבלה כל החלטה להפסיק את פעילות הגלריה במקום. נהפוך הוא, העירייה עושה כל שביכולה על מנת להמשיך את הפעילות, בשלב זה באמצעות הצוות הקיים במרכז המנהיגות, וזאת למרות הפסקת תמיכתה של ויצ"ו, שעד לפני כשנתיים עמדה על 300 אלף שקל. עניינה האישי של הדס קידר אינו קשור להמשך פעילות הגלריה ואין לנו כל כוונה לעסוק בו מעל גבי דפי העיתון". לשאלה מי אמור לאצור את הגלריה במקומה של קידר, נמסר כי "העירייה בוחנת את האפשרויות העומדות לרשותה אל מול התקציב הקיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ