בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"גם הפרופיל הוא אגרסיה": עוד מבט על הדיוקן

בחלל התצוגה החדש של בניין "הארץ" תיפתח תערוכה קבוצתית, "גם הפרופיל הוא אגרסיה", שתבחן את כוחו האנושי והתרבותי של הדיוקן

תגובות

"מינוס אחת" (שוקן 18), החלל החדש של אוסף "הארץ" בתל אביב, יפתח הערב את שעריו לראשונה עם התערוכה הקבוצתית "גם הפרופיל הוא אגרסיה". בחלל התצוגה שבקומת המרתף יוצגו 35 עבודות של 24 אמנים, השייכות לאוסף "הארץ". לדברי אפרת לבני, אוצרת האוסף והתערוכה, ייתכן שהתערוכות העתידיות לא יגבילו עצמן רק למבחר הגדול של האוסף, אך בכל מקרה יהיו קשורות אליו באופן כלשהו.

התערוכה הנוכחית, "גם הפרופיל הוא אגרסיה", עוסקת במתח שבין כוחו של הדיוקן לייצג את האנושי — האוניברסלי או החד־פעמי — ובין היותו נתון תמיד בתוך מסגרת אידיאולוגית בעלת הקשרים תרבותיים ופוליטיים. "הדיוקן היה מאז ומתמיד נושא מרכזי באמנות, אך גם בעל תפקיד במציאות החברתית היום־יומית. במובן זה, הוא מעין חוליה מקשרת בין עולמות ותחומים הנתפשים כנפרדים: של פולחן או חולין; של הנצחה או סטנדרטיזציה; של האדרה או ביורוקרטיה; של היותו אמצעי לזיהוי או לפיתוי, הומני או דכאני", כותבת לבני בקטלוג התערוכה.

אברהם חי

בתערוכה נבחן האופן שבו חושף הדיוקן את המתחים הללו, כמו גם האופן שבו חותר הדיוקן תחת תפקידו הייצוגי המסורתי — בין בייצוג של אדם מסוים בעולם ובין אם ייצוג גנרי של הגדרות ועמדות חברתיות.

נקודת המוצא לתערוכה היא ציור שממנו לקוח שמה, מתוך סדרת הטירונים (1991-1989) של תמר גטר, ובה צילומי טירונים שפורטרטים שלהם משולבים בציורים. הציור הזה הוא חלק מחטיבת עבודות בתערוכה העוסקת בפירוק של מיתוס החייל בתרבות הישראלית, והיא כוללת גם עבודות מאת ניר הוד, עדי נס, מיכאל חלאק ואחרים. היבטים נוספים שנבחנים בתערוכה הם למשל השימוש שעושה המדינה בדיוקן באמצעות אלבומי המשטרה ודיוקנאות מבוקשים — בעבודותיהם של יונתן גולד, לירון לופו, מיקי קרצמן, ענת אביב ואחרים — או השימוש שנעשה בדיוקן בהקשר למיתוסים מכוננים בתרבות — בעבודותיהם של מיכל היימן, עבד עאבדי, אוהד מרומי, דוראר בכרי ועוד.

כמו כן נבחנות סוגיות הקשורות לדיוקן, כמו שאלת היכולת או חוסר־היכולת להשיב מבט — בעבודותיהם של פבל וולברג, ליאור שביל, גיורא ברגל ואחרים — או סוגיית סטריאוטיפ החזות המזרחית בעבודותיהם של פהד חלבי, עידו מיכאלי ועוד.

הקריאה הפוליטית של הפורטרט נעשית בתערוכה זו בעיקר דרך שאלת הלאום ויחסי מדינה־אזרח, במיוחד כפי שהם מתבטאים בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני וביחס למרחב היחסים שבין מזרח למערב. "למרות שלא כל העבודות עוסקות באופן ישיר באקטואליה הנוכחית, זה מתנקז באופן טבעי לתוך הסכסוך כי הרבה דוגמאות בתערוכה מתייחסות להיבט של שליטה ושל דיכוי", אומרת לבני. עוד במשתתפים: אניסה אשקר, אבנר בן־גל, ראפת חטאב, ניר כפרי, פמלה לוי, מחמוד קייס ודוד ריב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו