בוגר שנקר יפצה רבנים על לשון הרע בשל אזכורם בעבודת הגמר שלו

בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתם של 12 רבנים, שהוזכרו כחתומים בכרזה של יוסי אבן קמה המתארת דין תורה המסית לרצח. עם זאת, מכיוון שלא נגרם להם נזק ממשי, נפסק להם פיצוי בסכום סמלי

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

בית משפט השלום בירושלים פסק לטובתם של 12 רבנים שהגישו תביעת לשון הרע נגד מכללת שנקר ואחד מבוגריה, יוסי אבן קמה. התביעה הוגשה לפני כשלוש שנים, בעקבות עבודה שהציג אבן קמה במסגרת תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית ביולי 2010.

עבודתו של אבן קמה היתה מורכבת מדימויים של לוחות מודעות, ועליהם נתלו כרזות גדולות שדימו מציאות עתידנית ובדיונית, שלפיה מדינת ישראל נהפכה למדינת הלכה ימנית בשם מדינת יהודה, לאחר מלחמת אזרחים שפרצה בעקבות ההחלטה לסגת מהשטחים. בדברי ההסבר לתערוכה נכתב כי "השתלשלות האירועים משתקפת דרך ארבעה לוחות מודעות ציבוריים, המציגים בפניכם תיעוד אילם של הדרמות הפוליטיות והשינויים החברתיים המתחוללים לאורך תקופה של ארבע שנים". לפי כתב התביעה, במסגרת המיצב של אבן קמה הוצגה גם כרזה שכותרתה "קול קורא", ומבוססת לכאורה על דין תורה המסית להרג ולרצח. בכרזה נכתב: "אלה הקמים עלינו לפגוע באלוהי ישראל ובתורתו, המפגעים בקדשינו וממיטים חרפה בעמנו, אלה המבקשים למסור את עירנו הקדושה לידי אויבי ישראל, אכזרים וארורים יהיו ודינם מיתה... כל ההורג אחד מהן עשה מצווה גדולה והסיר מכשול". על ה"קול קורא" הופיעה רשימה ארוכה של שמות רבנים שכביכול חתמו עליו.

יוסי אבן קמה ועבודת הגמר שלו במחלקה לתקשורת חזותית במכללת שנקרצילום: טלי מאייר

התובעים טענו כי גם שמותיהם האמיתיים הופיעו על הכרזה, בגרסתה שהוצגה ביום פתיחת התערוכה. לטענתם, הדבר גרם להם לנזק ולעוגמת נפש. אבן קמה טען כי שמותיהם האמיתיים של הרבנים השתרבבו לעבודה בטעות וכי לא היתה לו כוונת זדון. הוא הוסיף כי כבר ביום פתיחת התערוכה, לאחר שהוסבה תשומת לבו לעובדה כי על הקול הקורא מופיעים שמות של אנשים אמיתיים, הוא תיקן את הטעות והפך את כל השמות לפיקטיביים.

התובעים, לעומת זאת, טענו כי רק בגרסה השלישית של הכרזה שונו גם שמות המשפחה וגם השמות הפרטיים, וכי התנצלותו של אבן קמה לא היתה כנה. בכתב התביעה טענו הרבנים כי "לא מדובר במיצג המבוסס על חופש המחשבה, היצירה והביטוי, כטענת הנתבעים, אלא מדובר במיצג שמטרתו ביזוי, השפלה, הוצאת שם רע ופגיעה קשה, רצינית וחמורה, מתוך כוונה לפגוע בזדון בתובעים ובציבור שהם מייצגים, וכן בכבודם וברגשותיהם". הם דרשו מבית המשפט לפסוק להם פיצויים בגובה 120 אלף שקל לכל תובע, שהגיעו לסכום כולל של 1.4 מיליון שקל. התביעה הוגשה גם נגד מכללת שנקר עצמה, בטענה כי היא לא מנעה את פרסומה של לשון הרע במסגרת התערוכה.

מכללת שנקר ואבן קמה טענו כי הכרזות הינן דמיוניות. לדבריהם, הכוונה היתה לכלול בכרזות שמות דמיוניים בלבד, והשמות האמיתיים נכללו ברשימה בטעות, שתוקנה במהרה.

שופטת בית משפט השלום בירושלים, אנה שניידר, פסקה ב–8 בדצמבר כי במקרה זה אכן מדובר בפרסום לשון הרע, אף שמדובר בכרזה דמיונית. "רשימת הרבנים המופיעה במיצג הופכת אותם למטיפים ו/או לתומכים ו/או למזדהים עם תוכנו של המיצג כולו", כתבה השופטת בפסק הדין. "נראה שזו הפרשנות וזה הרושם שמקבל אדם סביר הצופה במיצג ורואה רשימה של רבנים הנחזים כחתומים עליו, ונראה שזו אכן היתה כוונת הנתבע, אף כי מקובלת עלי טענתו שלא התכוון לפגוע באדם ספציפי כלשהו". עוד קבעה השופטת כי גם למכללת שנקר היתה אחריות בדבר, וכי המנחה של אבן קמה מטעם המוסד האקדמי אמור היה לכוון את הסטודנט ולוודא שלא ישולבו בעבודה שמות של אנשים אמיתיים, העלולים להיפגע. למרות כל זאת, החליטה השופטת שלא לפסוק לטובת התובעים את סכום הפיצויים המבוקש, משום שלא נגרם להם נזק ממשי, והסתפקה בסכום סמלי של 180 שקלים לכל תובע, ובסך הכל 2,160 שקלים, בתוספת הוצאות המשפט, שישלמו שנקר ואבן קמה.

ממכללת שנקר נמסר בתגובה: "הנהלת שנקר שמחה כי בית המשפט קבע שהסטודנט פירסם את עבודתו בתום לב וללא כוונת זדון". אבן קמה העדיף שלא להגיב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ