שרית שפירא פורשת מתפקידה כאוצרת האוסף של יגאל אהובי

שפירא תישאר "יועצת אמנותית", ולדבריה הבינה שלא ימונה לה מחליף ואהובי עצמו יהיה מעורב באוצרות. האמנית מאשה זוסמן, שהציגה בגלריה האוניברסיטאית לצד אהובי: הוא עושה בגלריה כבשלו והחלק הציבורי בה — מקופח

שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברוס נאומן, "תקיעת אצבע בעין כפול שתיים", 1985. מתוך התערוכה "שממה הורה" מאוסף אהובי, בגלריה האוניברסיטאית
שני ליטמן

שרית שפירא, האוצרת הראשית של האוסף של איש העסקים ואספן האמנות יגאל אהובי, עוזבת את תפקידה ותעבור לשמש כיועצת אמנותית לאוסף. לדברי שפירא, היא עוברת לעבוד תחת "הגדרה פתוחה", שתאפשר לה לסיים את כתיבת הדוקטורט שלה ולעסוק בפרויקטים נוספים שאינם קשורים באוסף של אהובי.

שפירא החלה לעבוד עבור אהובי לפני שבע שנים. לפני ששימשה אוצרת ראשית של האוסף שלו היתה אוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, ועסקה בכתיבה ובאוצרות במקומות תצוגה אחרים. לאחרונה אצרה תערוכה בגלריה של איש העסקים רוני פורר, גלריה קונטמפוררי, תחת הכותרת "שני וארגמן". לפני עשרה ימים נפתחה בגלריה האוניברסיטאית התערוכה השלישית בסדרה שאצרה מתוך האוסף של אהובי, שכותרתה "קירות נמסים".

שפירא. "צריך שניים לטנגו"צילום: טלי שני

לדברי שפירא, תוכניותיה להמשך עדיין אינן ברורות. "יש דיבורים פה ודיבורים שם אבל אין כרגע שום דבר סופי. ובכל מקרה לא הפסקתי את העבודה עם יגאל. עכשיו יצאה תערוכה, ויוצא קטלוג ויהיו כמה חודשים של פעילויות תוכן בגלריה וזה משמעותי מבחינתי, להציג את זה כמרכז של התרחשות אמנותית. יש לי לא מעט רעיונות ואני מקווה שלאנשים יהיה עניין בהם. אבל אין שום סיבה שאני אלך משם, אני רק מתחילה להכיר את החלל".

על נסיבות שינוי הסטטוס שלה, אמרה שפירא: "אני לא אדם צייתן, אני מאוד עקשנית ועומדת על שלי ונחושה לעשות משהו רק כמו שאני חושבת שצריך. וגם הוא לא איש קל. אז לפעמים צריך לבחון את היחסים מחדש. זה לא אומר שנפרדים או שרבים. הפרידה היתה תהליך, וצריך שניים לטנגו".

האם ידוע לה מי ימונה במקומה? שפירא: "אהובי רואה את עצמו כמעורב בפעילות האוצרותית, הוא לא ממנה מישהו במקומי, למיטב ידיעתי. אם הוא ימנה מישהו אחר לתפקיד אוצר האוסף אז כבר לא אהיה שם".

מטעמו של אהובי נמסר בתגובה כי "שרית שפירא אכן חדלה להיות אוצרת האוסף והיא תייעץ לאוסף יגאל אהובי בעניינים שונים". לגבי זהות האדם שיחליף אותה נמסר כי "הנושא נמצא בבדיקה ולא התקבלה החלטה סופית בעניין".

יגאל אהובי. "השאלה היא מדוע לפתוח ביחד, לא מדוע לא־לפתוח ביחד"צילום: תומר אפלבאום

ביחד או לחוד?

במקביל לכך, עלו טענות נגד התנהלות הגלריה האוניברסיטאית שאת חלקה שכר אהובי וחלקה נותר שייך לאוניברסיטת ת"א. בפתיחת התערוכה האחרונה של אוסף אהובי, "קירות נמסים", שהתקיימה ב–20 בדצמבר, נטען כי אהובי הציב דיילות שחסמו את הכניסה לחלקי הגלריה שאינם ברשותו ובהם מוצגת תערוכה אחרת, "ימים אפלים". לעומת זאת, אנשים שנכחו בפתיחה של אותה תערוכה, "ימים אפלים" (תערוכה קבוצתית שאצר אבי לובין) טענו כי גם באירוע ההוא היו אנשים מטעמו של אהובי, אלא שהפעם הם דווקא כן דאגו להפנות את הבאים גם לחלקי הגלריה האחרים, שבהם היתה תלויה תערוכת האוסף הקודמת של אהובי ("שממה הורה").

האמנית מאשה זוסמן, שהתערוכה שלה, "רוח צד", היתה הראשונה שנפתחה מאז שחולקה הגלריה האוניברסיטאית ואהובי קיבל את חלקה הגדול, שיגרה לקראת פתיחת תערוכתה בחודש יולי מכתב לד"ר אסף פינקוס, מנהל הגלריה האוניברסיטאית וראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת ת"א, ובו היא קובלת על התנהלות לא תקינה וקשר בעייתי בין אהובי לבין הגלריה, ועל כך שהאוניברסיטה למעשה נכנעת לכל גחמותיו ולא מגינה על האמנים המוצגים בחלק שנותר בידיה.

במכתבה כתבה זוסמן כי "עם הכרזת הפיצול הבטיחה האוניברסיטה בכמה הזדמנויות פומביות... ניהול מתואם של שני חללי התצוגה, הבטחה אשר הובנה על ידי הציבור כהכרזה על פעילות שקופה של חלל ציבורי. המצב הנוכחי", מוסיפה וטוענת זוסמן, "שונה לחלוטין ממה שהובטח. תאריך פתיחת התערוכה שלי שונה פעמים אחדות כדי להתאימו לתערוכת אהובי, וכן נקבע בסופו של דבר שאני והצוות האוניברסיטאי העובד על תערוכתי אינם חלק אינטגרלי מערב פתיחה מוקדם המתוכנן לאגודת ידידי האוניברסיטה, אשר למענו כבר הוזזו מועדי הפתיחה של תערוכתי מספר פעמים.

מרלן דומה, "המקום שלי", 2000. מתוך התערוכה "המגדל הבוער" מאוסף אהובי, באפריל השנה, בגלריה האוניברסיטאיתצילום: אלעד שריג

לעומת זאת", הוסיפה זוסמן, "מקבלת התערוכה של אוסף אהובי, בנוסף לפתיחה לציבור הרחב, אירוע אקסקלוסיבי סגור, ממומן חלקית על ידי האוניברסיטה, בצורת קייטרינג לאגודת הידידים, וכן מסיבת עיתונאים".

וזוסמן מסכמת: "הבדל קיצוני זה בתשומת הלב לשני חלקי הגלריה, זו הציבורית האוניברסיטאית, וזו שבניהולו של אספן פרטי, מעורר את השאלה העקרונית: האם הגלריה האוניברסיטאית היא משנית לגלריה של יגאל אהובי? האם הגלריה האוניברסיטאית מושמטת מאירועי הפתיחה של עצמה?! אם כן, הרי שזה עומד בסתירה למטרות הגלריה כגוף ציבורי עצמאי, וכן בניגוד להבטחות הברורות אשר ניתנו לציבור האמנים ולציבור בכלל".

לדברי זוסמן, בתגובה למכתבה התקשר אליה פינקוס. "הוא מאוד התנצל והביע מבוכה לנוכח המצב ותירץ את זה בכך שזו הפתיחה המשותפת הראשונה, שתפסה אותו לא מוכן, ושלפעם הבא אוניברסיטה תלמד לקח והדברים לא יחזרו על עצמם". בסופו של דבר הופרדה הפתיחה של תערוכת האוסף מהפתיחה של זוסמן: תערוכת אוסף אהובי נפתחה ביום חמישי בערב, ולמחרת, ביום שישי בצהרים, נפתחה התערוכה של זוסמן.

טענותיי, אומרת זוסמן, אינן מופנות לאהובי אלא דווקא לאוניברסיטה שאינה עומדת על שלה מול אהובי. "הם אמרו שאני לא יכולה להזמין את החברים שלי לאירוע כי הוא עולה הרבה כסף. האוניברסיטה רצתה כנראה לרכוב על האורחים של אהובי כי חשבו שיהיו שם תורמים פוטנציאליים, בעוד שבאורחים שלי אין להם עניין. הסבירו לי יפה ובנימה של אי־נעימות שזו הסיבה שהאוניברסיטה מבקשת את זה. אמרתי שאני מבטלת את הפתיחה וגם את התערוכה שלי, אבל אז הנסיבות השתנו שוב כי אהובי החליט להפריד את הפתיחות. מלבד זאת, הייתי צריכה גם להילחם כדי שהתערוכה שלי תפורסם באתרי האוניברסיטה. ההתרשמות שלי היתה שהם כבולים ונכנעים לתכתיבים של אהובי. הוא יכול להתנהל כמו שהוא רוצה, מבחינתו זה הבית שלו. אבל השאלה היא למה האוניברסיטה משתפת עם זה פעולה".

אהובי מסר בתגובה: "יחסי אוסף יגאל אהובי וצוות הגלריה האוניברסיטאית מצוינים. באשר לשאלה על פתיחת התערוכות יחד — הדבר נהוג במוזיאונים רבים, כדוגמת מוזיאון תל אביב וישראל, בהם תערוכות נפתחות פעמים רבות לחוד, גם בהפרש של עשרה ימים. השאלה היא מדוע לפתוח ביחד, לא מדוע לא־לפתוח ביחד, שכן התערוכות אינן קשורות".

תגובת אוניברסיטת תל אביב: "התערוכות 'שממה הורה' ו'רוח צד' חנכו את שיתוף הפעולה בין הגלריה האוניברסיטאית לאוסף יגאל אהובי. תחילה, תוכנן אמנם לפתוח את שתי התערוכות יחד, אולם ועדת ההיגוי האוניברסיטאית הגיעה למסקנה, כי עדיף להקדיש לכל תערוכה פתיחה משלה כדי להבליט את חשיבותה הייחודית. גם לתערוכת היחיד של מאשה זוסמן וגם לתערוכה 'ימים אפלים', שאצר אבי לובין, הוקדשו פתיחות חגיגיות ספציפיות מטעם האוניברסיטה.

"אשר לטענותיה של מאשה זוסמן: פתיחת התערוכה 'שממה הורה' היתה אירוע של אגודת ידידי האוניברסיטה, וזוסמן הוזמנה יחד עם מספר אורחים מטעמה. בניגוד לטענותיה, באירוע זה הוצגו עבודותיה בהרצאה שניתנה לקהל המוזמנים, והיא זכתה לברכות על זכייתה בפרס מישל קיקואין. בנוסף, הקהל הוזמן מעל בימת הנואמים לבקר בתערוכתה עוד באותו ערב ולהשתתף בפתיחתה הרשמית. למעשה, אירוע אגודת הידידים היווה חשיפה אדירה עבור האמנית.

"יצוין כי שיתוף הפעולה בין  הגלריה האוניברסיטאית ליגאל אהובי מאפשר לה לקיים תערוכות מעולות בעלות אופי מחקרי וניסיוני תוך הקפדה על אמות מידה אקדמיות. מספר המבקרים חסר התקדים בשתי התערוכות מלמד על העניין הרב של הציבור ביצירות המוצגות בכל חלקי הגלריה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ