שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האמנים יאיר גרבוז ושי יחזקאלי הם הזוכים בפרס רפפורט

הפרס מוענק מדי שנה לאמן בכיר ולאמן צעיר עד גיל 40, המתגוררים ופועלים בישראל. הפרס לאמן הבכיר הוא בגובה 35 אלף דולר לאמן עצמו, ועוד 35 אלף דולר שניתנים למימון תערוכה וקטלוג. הפרס לאמן הצעיר הוא 15 אלף דולר לאמן עצמו ועוד 15 אלף למימון תערוכה וקטלוג

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

האמנים יאיר גרבוז ושי יחזקאלי הם זוכי פרס רפפורט לשנת 2015, כך הודיע היום מוזיאון תל אביב לאמנות, שמעניק את הפרס. טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-15 במארס, במוזיאון.

הפרס, שמוענק כבר עשר שנים, מוענק מדי שנה לאמן בכיר ולאמן צעיר עד גיל 40, המתגוררים ופועלים בישראל, והוא נוסד על ידי קרן רות וברוך רפפורט. כל אמן זוכה תורם עבודה אחת לפחות לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית, שאמור להיתרם כולו למוזיאון תל אביב.

יאיר גרבוז. אנוס להיות ציירצילום: איליה מלניקוב

הפרס לאמן הבכיר הוא בגובה 35 אלף דולר המוענקים לאמן עצמו, ועוד 35 אלף דולר שניתנים לצורך מימון תערוכה וקטלוג. הפרס לאמן הצעיר הוא בגובה 15 אלף דולר המוענקים לאמן עצמו ועוד 15 אלף המיועדים למימון תערוכה וקטלוג.

עם חבר השופטים של הפרס נימנו השנה נציגי קרן רפפורט — רות רפפורט, עירית רפפורט וענת מטלון — אספן האמנות ויו"ר ועדת תערוכות ורכישות של המוזיאון, דורון סבג, חבר בוועדת התערוכות והרכישות של המוזיאון לזר פרוכטר, מנכ"לית ואוצרת ראשית של המוזיאון, סוזן לנדאו ואוצרת האמנות הישראלית של המוזיאון, אלן גינתון.

שי יחזקאלי. מבית מדרשו של רפי לביאצילום: טלי שני

בנימוקים לגבי ההחלטה להעניק את הפרס לגרבוז, כתבו השופטים כי "יאיר גרבוז מעיד על עצמו כמי ש'אנוס להיות צייר'. אף שיצירתו מתפרשת על פני דיסציפלינות שונות — אמנות, קולנוע, כתיבה, הוראה — נקודת המוצא שלו היא הציור. במהלך השנים פיתח גרבוז שפה ייחודית בציור, שהיא מעין הכלאה בין פופ אמריקאי לבין ציור מקומי. ציוריו הקולאז'יסטיים נראים כמו "זירת אגרוף" בין סגנונות אמנותיים מנוגדים ומחשבות סותרות: פריז וניו יורק, מופשט לירי מול ציור קונצפטואלי, אלמנטים מזרחיים ומערביים, ציור חברתי־פוליטי לצד ציור אישי. דמותו של הצייר מגיחה לעתים מן הציור: כמשקיף, כרועה, כנביא או כשוטה הכפר, המוסר את סיפורו בקולות שונים ובזהויות מתחלפות.

דימויים רבים נדחסים בציור, לכאורה ללא צִנזור או עריכה: גילויי גזענות מבית ומחוצה לו, מלחמות, גחמות ומאוויים. כל אלה מוצגים במסווה של ציטוטים מתוך איורים, פרסומי תעמולה ישנים או העתקי ציורים של אמנים ישראלים שהודרו או הואדרו. כך, בדרך ייחודית, יצירתו של גרבוז נעשית יצירה אפית והיסטורית, המשקפת את זהותה השסועה של החברה הישראלית, החיה בקונפליקט מתמיד בין הרצון לזכור לבין הדחף למחוק ולשכוח".

יחזקאלי, יליד 1979, הוא בוגר תואר ראשון ושני בבצלאל והציג תערוכות יחיד בגלריה ג'ולי מ. ובמוזיאון חיפה לאמנות. על ההחלטה להעניק את הפרס ליחזקאלי כתבו השופטים כי "יחזקאלי מרבה לצייר על גבי מצעים שונים, שהוא אוסף מן הרחוב. אלה ציורים מהירים, 'מרושלים' או פרומים במכוון, עשירים בדימויים ובצבע, נשכניים ומלאי הומור. סגנון ציורו של יחזקאלי שואב ממסורת הציור המקומי - הרזה והקונצפטואלית, מבית מדרשו של רפי לביא. רוח זו עולה גם משמות הציורים, ביניהם: 'חמסה', 'הצייר כשמשון', 'ציור יחסי ציבור' ו'ציור CV'. שמות אלו קוראים תיגר על רצינות המעשה האמנותי ושדה האמנות. הם מרוקנים אותם מן הנשגב ומדגישים את ממד החולין — היומיומי, הסיזיפי והאימפוטנטי — הגלום בהם. עבודתו של יחזקאלי מתחקה אחר אלמנטים של היסטוריה וזהות לאומית ישראלית באמצעות מוטיבים כמו דקלים אוריינטליים, דמותו של היהודי הנודד, אזכורים להגדת הציפורים או למשנה. מוטיבים אלו מתפרקים מקדושתם ומרצינותם ומוצגים כמוטיבים ריקים הצפים על פני השטח. כל אלו מייצרים איקונוגרפיה עשירה ומרובדת, הדנה באפשרות הסכיזופרנית של הציור להיות תמים, פראי, מתענג וילדי – ובה־בעת 'תרבותי', מוּדע לעצמו, נוקב וסרקסטי".

בשנה שעבר זכו בפרס לאמן בכיר עדו בראל, ובפרס לאמן צעיר זכתה עלמה יצחקי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ