התגלו שני ציורים לא ידועים של פול סזאן

במהלך עבודות שימור של שני ציורים בצבעי מים של הצייר, התגלו בצדם האחורי ציורים לא ידועים

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

שני ציורים בלתי ידועים עד כה של הצייר הצרפתי פול סזאן התגלו בצדם האחורי של שני ציורים בצבעי מים של הצייר, השייכים לקרן ברנס שבפילדלפיה. הציורים הבלתי מוכרים התגלו במהלך עבודות שימור של ציורי המים, אותן מבצעת קרן ברנס בשנה האחרונה. לאחר שב-2012 עבר אוסף ברנס למשכן חדש בפילדלפיה, החלה עבודת שימור ושחזור של אלפי הציורים שמוצגים באוסף. חלק מהעבודה כללה הסרה של הנייר שהודבק בצדם האחורי של הציורים לצורכי מסגור, מחשש שחומרים רעילים שהיו בשימוש בתקופה שבה יוצר הנייר, יתפרקו ויזיקו לציורים העדינים. בינואר 2014 החלה גוונאן אדוארדס, מומחית לנייר במרכז לשימור אמנות וחפצים היסטוריים בפילדלפיה בתהליך הארוך של הסרת הנייר הזה, מילימטר אחרי מילימטר, בעזרת כלי עבודה עדינים. לפתע גילתה כתם צבע כחול ירוק וקווים שצוירו בפחם. לדבריה, "זה היה די מרגש".

את הציורים רכש מייסד קרן ברנס, הרופא, הכימאי ואספן האמנות אלברט סי ברנס, בשנת 1921, מידידו לאו שטיין, שהתגורר בפריז עם אחותו, הסופרת גרטרוד שטיין. שטיין ביקש ככל הנראה מברנס לסייע לו במכירת חמישה ציורי נוף שצוירו בצבעי מים על ידי סזאן, מכיוון שהיה זקוק נואשות לכסף. במכתב משנת 1921 כתב ברנס לשטיין שלא הצליח למצוא איש שחשב שהעבודות הללו חשובות מספיק, ולכן לא הצליח למכור אותן במחיר סביר. בסופו של דבר הוא רכש אותם בעצמו, תמורת 100 דולר לציור. אין עדות לכך שהוא ידע שבצדם האחורי של שניים מהציורים, מצויים ציורים נוספים של האמן.

שני הציורים שנחשפו הם מתקופה מוקדמת יותר מאשר הציורים שהיו בצדו הקדמי של הנייר. אחד הציורים החדשים שהתגלו משלב צבעי מים ופחם, והוא מתאר דרך העוברת בנתיב עצים, ובמרחק נראית באר או אמת מים. השני הוא רישום בפחם, ללא צבע, של נוף הררי עם בית גדול בקדמת התמונה ובית חווה שנראה במרחק. הציורים הוסתרו מתחת לכיסוי של נייר חום על גב הציורים, והם אינם גמורים, אולם גילוים חולל סערה בקרב חוקרי יצירתו של סזאן. "זה היה יום מיוחד בפילדלפיה כאשר הם גילו את זה", אמר נשיא ארגון פול סזאן בצרפת, דניס קוטנייה, לעיתון "ניו יורק טיימס" בראיון טלפוני מאקס און פרובנס, העיר בדרום צרפת שבה נולד סזאן בשנת 1839 ובה בילה את מרבית שנות יצירתו. סקיצה בצבעי מים לציור הידוע של סזאן, "שחקני הקלפים", שהתגלתה בדאלאס ב-2012, לאחר שישה עשורים שבהם לא הופיע הציור בפומבי, נמכרה תמורת 19 מיליון דולר במכירה פומבית השנה וסימנה את סזאן כאחד האמנים הנחשקים בעיני אספנים, מבין אמני המאה ה-19 וה-20.

ברנס נולד ב-1872 בפילדלפיה, ולמד רפואה וכימיה. הוא פיתח תרופה שבזכותה התעשר, והחל לאסוף אמנות. תשוקתו העיקרית של ברנס היתה ליצירותיו של אוגוסט רנואר, מהם הוא הצליח לרכוש 181 ציורים בתקופת חייו. בתחילת המאה העשרים התוודע ליצירותיו של סזאן והתאהב בהן. ב-1912, בזמן ששהה בפריז, הוזמן ברנס לביתם של גרטרוד וליאו שטיין, שם פגש אמנים כמאטיס ופיקסו והחל לאסוף גם את עבודותיהם. בזכות יכולתו הכלכלית וחוש מפותח לאמנות, הצליח להרכיב אוסף אמנות מרשים בעבורו שילם מחירי רצפה, תוך שהוא מנצל את המשבר הכלכלי הגדול של שנות העשרים. כפי שהעיד בעצמו בשפה בוטה, "בתקופת המשבר הכלכלי המומחיות שלי היתה לשדוד את הפראיירים שהשקיעו את כל הכסף שלהם בביטחונות רעועים והם נאלצו למכור את הציורים היקרים מפז שלהם, כדי שיהיה להם גג מעל לראשם".

ב-1913 רכש ברנס למשל ציור של פיקאסו תמורת 300 דולר בלבד, ששווים בערכם לכמה אלפים בודדים של דולרים היום, ובעבור ציורים אחרים שילם דולר אחד בלבד. בביוגרפיה של ברנס נכתב כי הסכום הגבוה ביותר ששילם אי פעם בעבור ציור היה מאה אלף דולר. באוסף של ברנס ישנם 69 ציורים של סזאן, יותר ממה שיש בכל המוזיאונים של פאריס, 60 ציורים של מאטיס ו-44 עבודות של פיקאסו. לברנס ולאשתו לא היו ילדים, וב-1922 יצר ברנס את הקרן שאמונה על הצגת האוסף שלו על פי התיאוריות האסתטיות שבהן החזיק, והוא אף בנה אחוזה מיוחדת שיועדה להצגת האוסף, בפרברי פילדלפיה, שם נתלה אוסף האמנות שלו בהתאם להוראותיו הקפדניות וללא התערבות אוצרותית.

הכללים הנוקשים שקבע ברנס לאוסף שלו אינם מתירים להזיז או לארגן מחדש את העבודות על הקירות, ולכן על מנת להציג את הציורים החדשים שהתגלו נדרש אישור מיוחד מצד הפרקליטות של מדינת פנסילבניה. האישור התקבל, וכך יוצגו הציורים במסגרות דו צדדיות למשך תקופה קצרה בין 10 באפריל ל-18 במאי, לצד סרט שיתאר את תהליך השימור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ