שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נבחרו שישה אמנים למלגת ארטפורט תל אביב

אלעד רוזן, דוד עדיקא, הילה טוני נבוק, מיכל בראור, נעמה ערד ותמיר צדוק יזכו למשך שנה בסטודיו, במלגת קיום ובליווי אוצרותי

הארץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ

אלעד רוזן, דוד עדיקא, הילה טוני נבוק, מיכל בראור, נעמה ערד ותמיר צדוק הם האמנים שנבחרו למחזור הרביעי של ארטפורט ת"א, תוכנית הרזידנסי של הקרן ע"ש תד אריסון.

מרכז האמנות ארטפורט, שיזם יו"ר הקרן המשפחתית, ג'ייסון אריסון, פועל ללא מטרות רווח לקידום האמנות העכשווית בישראל, ותוכנית הרזידנסי מעניקה לשישה אמנים סטודיו, מלגת קיום חודשית וליווי אוצרותי קרוב. התוכנית תתחיל בספטמבר 2015 ותימשך עד אוגוסט 2016.

ועדת האיתור שבחרה בששת האמנים כללה את אדם בודק (מנהל ואוצר הגלריה הלאומית בפראג); גבריאל פלורנז (מנהל הרזידנסי ומרכז האמנות פיוניר וורקס בניו יורק); יובל ביטון (אוצר מוזיאון אשדוד); ואיה לוריא (אוצרת ומנהלת מוזיאון הרצליה). נכחה במפגשים ורדית גרוס, מנהלת ארטפורט. מרכז ארטפורט כולל חלל תערוכות מרכזי, ולצד תוכנית הרזידנסי מתקיימות בו תערוכות, כנסים וסדנאות מקצועיות לאמנים.

אלעד רוזן, יליד 1980, חי ועובד בתל אביב. הוא זוכה פרס לציור לאמן צעיר ע״ש אסנת מוזס לשנת 2010, ועבודותיו, בעיקר בציור, עוסקות בסלפסטיק, הומור שחור וקלישאות של כח.

דוד עדיקא, יליד 1970 מירושלים, חי ועובד בתל אביב. הוא בוגר התואר השני של בצלאל (2004), זוכה פרס משרד התרבות (2011), פרס קרן שרת, ועוד. עבודותיו, בצילום ובווידיאו, עוסקות במתח בין פני שטח למהות והוא משתמש באלמנטים של זרות, פליטות, שחורות, זיוף, מגדר, שניתוקם מהקשר הזמן והמקום מערער על הדרך שבה אנו תופסים אותם.

דוד עדיקא, מתוך התערוכה "כמים הפנים לפנים", 2014

הילה טוני נבוק, ילידת 1974, נמנתה עם עורכיו של מגזין האמנות "פיקניק" (2007–2011) ובמסגרת זו אצרה במשותף את הביאנלה השנייה לאמנות בהרצליה (2009). היא בוגרת תוכנית לימודי ההמשך של בצלאל (2009), זכתה בפרס גבעון מטעם מוזיאון ת"א (2011), בפרס עידוד היצירה ממשרד התרבות (2012), במלגה ממפעל הפיס (2013) ועוד. עבודותיה עומדות על התפר שבין פיסול, רישום ופרפורמנס ושואפים למונומנטליות אך בו בזמן לשבריריות. היא משתמשת בקודים של עיצוב ישראלי פופולרי ובמוצרי צריכה יומיומיים, תוך קשר עם פרקים קנוניים באמנות העבר.

הילה טוני נבוק, מתוך ההצבה "מקורות", 2013

מיכל בראור, ילידת 1984, סיימה בשנת 2013 בהצטיינות את לימודי המאסטר שלה במחלקה לצילום ב- Royal College of Art בלונדון. בימים אלו מוצגת תערוכתה "ציפורי טרף, ציפורי שיר" המסכמת פרויקט מחקר שערכה בשנת 2014 במוזיאון פתח תקווה. בעבודותיה היא מתייחסת לארגון ידע, לזיכרון ולכתיבה היסטורית, וברבות מהן משמש הארכיון חומר גלם עיקרי שאותו היא יוצקת בצורות חדשות כדי לבחון את הנרטיב ההיסטורי.

נעמה ערד, ילידת 1985, פסלת ואמנית־מיצב החיה ויוצרת בניו יורק ובתל אביב, היא בוגרת תואר שני בביה"ס של המכון לאמנות בשיקגו. זוכת פרס הצטיינות ע"ש איילין קופר (2010) ומלגת יצירה ע"ש ז'אק ונטשה גלמן (2014). עבודותיה נמצאות בדיאלוג עם הסדר התרבותי המודרניסטי והתיאוריה הפסיכואנליטית: על ידי המרה של מבנים אדריכליים לחומרים זולים ויומיומיים, ערד בונה ומפרקת דימויים של כוח גברי ומעמד כלכלי בפעולות המסמנות מלאכת יד נשית.

תמיר צדוק, יליד 1979, אמן רב תחומי העוסק בעיקר בצילום סטילס ווידיאו, הוא בוגר המחלקה לצילום של המדרשה לאמנות בבית ברל (2007) וזוכה פרס האמן הצעיר ב–2010. עבודותיו עורכות מניפולציות בתופעות ישראליות מוכרות ומעלות שאלות על אמת ועדות ועל הישראליות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ