רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה קבוצתית לבוגרים וסטודנטים משנקר בגלריית Circle1 בברלין

התערוכה, תחת הכותרת "הגירה מ/אל" היא יוזמה של מנהלי הגלריה אלונה הרפז, אהרון עוזרי ושירה סברדלוב, שרצו לחשוף אמנים ישראלים צעירים בעולם

תגובות

בשבת הקרובה תיפתח בגלריה Circle1 שבשכונת קרויצברג שבברלין תערוכה קבוצתית של סטודנטים ובוגרים מהמחלקה לאמנות רב־תחומית בשנקר, תחת הכותרת "הגירה מ/אל". התערוכה תוצג עד 26 באפריל, ואצרו אותה שניים ממרצי המחלקה לאמנות רב־תחומית, ינאי טויסטר המלמד צילום, ונירה פרג המלמדת וידאו.

הפרויקט החל ביוזמתה של הגלריה, שמנוהלת על ידי שלושה ישראלים, האמנים אלונה הרפז ואהרון עוזרי והעורכת שירה סברדלוב, שפנו לשנקר והציעו להציג מעבודותיהם של הסטודנטים והבוגרים הטריים כדי לחשוף אותם לעולם. לדברי טויסטר, השאיפה היתה להציג תערוכה שלא תהיה אקלקטית ומקרית אלא בעלת קונספט מגובש, ועבודות שייבחרו בקפידה ויחד ייצרו חוויה אמנותית משמעותית. בסופו של דבר, מספר טויסטר, ההשראה לנושא התערוכה באה דווקא מדבריו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. "לפיד בדיוק הזדעזע מכך שמיטב הצעירים הישראלים רוצים להגר לברלין. חשבתי שיש משהו בהצטקצקות הנאיבית הזאת, שהוא לא רק סתמי, שהוא מראה איך עדיין לא השתחררנו לגמרי מהמטענים ההיסטוריים שברלין מעוררת בנו. וכך עלה הרעיון לאצור תערוכה שיהיו בה עבודות שכולן מדברות על הגירה".

בקול הקורא שהוציאו טויסטר ופרג לסטודנטים, הם הסבו את תשומת לבם לכך שהמלה "הגירה" בעברית, כוללת את שני המובנים של תנועה ממדינה למדינה, בעוד שבשפות אחרות יש מילים ספציפיות שמתארות הגעה למדינה או עזיבה של המדינה. "חשבנו שבישראל נוצר מתח די מעניין, שרוב הסטודנטים שלנו או חלק גדול מהם הם במצב של גם וגם, הם אולי ישראלים אבל הוריהם לא בהכרח נולדו פה, ובמקביל רבים מהם בשלבים של תנועה למקומות אחרים, דבר שהוא משמעותי לחוויה שלהם כאמנים. באמנות אתה לרוב מרוויח מההגירה. זה דבר שמעמת את הממסד הקיים במקום מסוים עם צורות חדשות, ומצד שני מאפשר לאמנות להתפתח. ההגירה היא מהעולם הישן לעולם החדש, במונחים של אמנות. האמנות הישראלית הרוויחה מאוד למשל, מזה שהגיעו לפה בשנות התשעים המון עולים מרוסיה".

חלק מהעבודות שהגישו הסטודנטים נעשו במיוחד לתערוכה, וחלק היו עבודות קיימות שהתאימו לנושא. בסופו של דבר טויסטר ופרג בחרו עבודות של 12 סטודנטים ובוגרים טריים, לאחר שזכו להיענות מפתיעה בהיקפה מצד האמנים הצעירים, שהנושא דיבר ללבם. בתערוכה יציגו בסופו של דבר דניאל צדקה, דור שרון, אפרת גולדמן, איתן הידינגספלד, הדר עזריה, לין אביב, יניב שסר, נעמה רוט, מיקה חזן־בלום, עידו ברקובאיר, עדי יעקב ושרונה טבת.

טויסטר אומר כי במבט כולל על התוצאה הסופית, עולה התחושה שזהות היא דבר שקשה מאוד להגדירו. "במיוחד כשנמצאים בצומת שאנחנו נמצאים בה, אין דרך להגדיר היום זהות בצורה שהיא לא בעייתית. כל ניסיון לעשות את זה הוא ניסיון פוליטי. אנחנו רואים שההגדרות האלה הן מורכבות, הגדרות של בין לבין. אף אחד הוא לא רק כזה או רק אחר. הכל נמצא בתנועה ואנחנו באחד השלבים של התנועה הזאת".

בין העבודות שיוצגו, ישנם שני צילומים של דור שרון, האחד שנקרא "נרקיס" ובו עונד שרון פרח נרקיס צהוב על חזהו, שמזכיר מעט טלאי צהוב, והשני צילום בו הוא וחבר גרמני מעוותים זה את אפו של זה. אפרת גולדמן מציגה עבודת וידאו בה היא מחבקת חמור צעיר במשך דקות ארוכות, ואילו דניאל צדקה השתמשה בצילומים ישנים של אביה שנולד וגדל בבגדד, ועליהם הוסיפה רישומים שהופכים אותם לדברי טויסטר, "מתיעוד יבש למשהו יותר פופי, משעשע, גלובלי, שמתקשר עם אמנות אמריקאית". מיקה חזן בלום תציג עבודת וידאו שהציגה במסגרת תערוכת הגמר שלה בשנה שעברה, בה היא מתעדת את תגובות הסביבה הישראלית לעובדה שיש לה בן זוג שהוא מהגר אפריקאי לא חוקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות