שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מת האמן יצחק (איצ'ה) ממבוש, ממייסדי כפר האמנים עין הוד

בשל אופיו הססגוני והכריזמה שלו כונה ממבוש במשך השנים "המוכתר של עין הוד", והוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הבוהמה הישראלית של שנות החמישים והשישים

שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן

האמן יצחק (איצ'ה) ממבוש, ממייסדי כפר האמנים עין הוד, מת הבוקר (שלישי) בביתו שבכפר. ממבוש נולד בשנת 1920 באוקראינה, וכשהיה בן שש היגר עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בכפר סבא.

יצחק (איצ'ה) ממבושצילום: גלית בן עמי

ממבוש למד מסגרות בבית הספר מקס פיין ועבד בסדנה מחתרתית של התעשייה הצבאית, לפני קום המדינה, ובמקביל למד ציור אצל יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. באולפן של שטרייכמן וסטימצקי הוא פגש את האמן מרסל ינקו, שמאוחר יותר צירף אותו לגרעין האמנים שהקימו את עין הוד. בשל אופיו הססגוני והכריזמה שלו כונה ממבוש במשך השנים "המוכתר של עין הוד", והוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הבוהמה הישראלית של שנות החמישים והשישים, שעליה נמנו דמויות כמו דן בן אמוץ, חיים חפר ואחרים.

ב-1949 נסע ממבוש לפריז ולמד שם ציור במשך ארבע שנים. ב-1953 חזר לישראל והתיישב בעין הוד, והחל לסייע לינקו בהקמת הכפר. הוא חלם להקים בעין הוד מפעל לקרמיקה, אבל נאלץ להסתפק בסדנה שבה יצרו הוא ואשתו אביבה מרגלית, שאותה פגש במסגרת לימודי האמנות. ממבוש השתתף בשניים מסרטיו של אורי זוהר, "חור בלבנה" מ-1965, ו"השכונה שלנו" מ-1968. ממבוש היה הרוח החיה באירועים היתוליים ומסיבות שונות שהתקיימו בעין הוד במשך השנים, וכמה מאמירות הכנף שלו נחרתו בזיכרון הקולקטיבי, בהן "אל תאבדו את הייאוש, עוד נצטרך אותו".

יצחק (איצ'ה) ממבושצילום: קתי קראף

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ