שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

וגינה מלכותית בארמון ורסאי

פסל ענק של אניש קאפור, שהוצב בגני ורסאי, מעורר שערורייה בצרפת עוד לפני שהוצג רשמית לציבור. הפסל — מעין שפופרת מתכת גדולה שסביבה מפוזרות אבנים שבורות, זכה לכותרת "פינה מלוכלכת", ותואר על ידי קאפור עצמו כ"וגינה של המלכה"

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

יותר מ-200 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, סמלי המלוכה בצרפת עדיין נחשבים לפרות קדושות, כך מסתבר. פסל ענק של אניש קאפור, שהוצב בגני ורסאי, מעורר שערורייה בצרפת עוד לפני שהוצג רשמית לציבור.

קאפור הוא אחד משורה של אמנים עכשוויים בולטים שהוזמנו ליצור עבודות חדשות ולהציב אותן בארמון ורסאי הסמוך לפריז, אותו בנה מלך צרפת לואי ה-14 ובו התגוררו לואי ה-16 ואשתו המלכה מארי אנטואנט, מקום שהפך סמל לריקבון וליהירות של המונרכיה הצרפתית בימים שקדמו למהפכה של 1789.

פסלו של קאפור בזמן הקמתו בגני ורסאיצילום: אי־אף־פי

התערוכה הכוללת את מיצבי הענק של קאפור אמנם תיפתח רשמית רק בשבוע הבא, אולם היא כבר נחשבת לאחד מאירועי האמנות המרכזיים של השנה בפריז, ומבקרי אמנות כבר הגדירו אותה כתערוכת מופת.

קאפור מתייחס ישירות בעבודותיו להיסטוריה העקובה מדם של המהפכה הצרפתית ולנפילת בית המלוכה הבורבוני. אחד הפסלים של קאפור שהוצב בגני הארמון, מעין שפופרת מתכת גדולה שסביבה מפוזרות אבנים שבורות, שזכה לכותרת "פינה מלוכלכת", תואר על ידי קאפור עצמו כ"וגינה של המלכה". בצרפת החלו  דיונים סוערים אם הפסל אכן דומה לאיבר המדובר ואם אכן כך, האם קאפור התכוון ספציפית לוואגינה של מארי אנטואנט המנוחה בכבודה ובעצמה.

ראש עיריית ורסאי, פרנסואה דה מאזייר, המשתייך למפלגה הרפובליקנית, צייץ בטוויטר במחאה על תיאור הפסל מפי האמן, וטען שקאפור "החליק בלשונו". היומון הפריזאי "לה פריזיאן" שתיאר את קאפור כ"פרובוקטור גאון", דיווח שהקהל שהגיע בשבוע שעבר לבקר בארמון ורסאי לא נראה מזועזע במיוחד מהרעיון שוואגינת ענק תפאר את המדשאות המהונדסות להפליא של הארמון. בשבועון התרבות "לז אנרוקופטיבל" נטען שהשערורייה האנטי ואגינלית הזאת הוגבלה לבלוגים של דוברי הימין הקיצוני, ושעבודתו של קאפור היתה תגובה מבורכת למשמעות הסימבולית של ורסאי, הקשורה לכוחניות של הזהות הצרפתית, ואילו "לה פיגארו" סיכם: "כל שערורייה רק תביא יותר מבקרים".

קאפור, בן 61, יליד הודו המתגורר כיום בלונדון, הוא אחד האמנים הבולטים בעולם. בשונה מהאמנים שהוזמנו ליצור בוורסאי לפניו, קאפור בחר להתייחס באופן ברור ומובהק למורשת רבת העוצמה של הארמון. הוא הראשון שהעז להציב עבודה בתוך חדר המשחקים של הארמון, המקום בו נולדה סיסמת המהפכה, "חירות, שיוויון ואחווה". החדר, ששימש את המלכים למשחק טניס, היה האתר שבו ב-1789 הונחו היסודות לדמוקרטיה הצרפתית, כאשר נציגי האצולה, הכמורה והבורגנות נשבעו יחד שיכוננו חוקה לצרפת במקום הסמכויות שהיו עד אז בידי המלך. קאפור הציב בפינת החדר תותח גדול שיורה שעווה אדומה.

בראיון לעיתון הצרפתי "לה ג'ורנל דה דימנש", הסביר קאפור את כוונותיו בתערוכה בוורסאי, והודה בעצמו כי מדובר בניסיון לזעזע. ""לעבודה שלי אין יומרה קישוטית", הסביר קאפור, "אני רוצה שהיא תנהל דיאלוג עם היצירה של אנדרה לה נוטרה (אדריכל הגנים שתכנן את גני ורסאי, ש.ל), שהכניס סדר בטבע לטובת הנצח, עם פרספקטיבות גיאומטריות מושלמות. להציב אובייקטים פה ושם, זה לא נותן כלום. אני רציתי לשבש את שיווי המשקל ולהכניס לוורסאי את הכאוס, תוך כדי שמירה על המכלול של המקום ההיסטורי הזה. זה הקושי העיקרי".

על התותח שהציב בחדר המשחקים אמר, "זהו סמל פאלי ברור, מיצב שעוסק באלימות של החברה העכשווית. נשיאת ורסאי, קתרין פגרד, הוכיחה אומץ רב ונדיבות בכך שהסכימה להצבה הזאת, כי מדובר בפרובוקציה". על הפסל הגדול שהוצב בגנים, מול הטירה, שגובהו 10 מטרים והוא עשוי מתכת חלודה שסביבה מפוזרות אבנים שבורות, אמר קאפור: "גם כאן ישנה קונוטציה מינית: זוהי הווגינה של המלכה, ששולטת. זהו פרויקט אמביציוזי אבל לא מופרך ביחס לוורסאי עצמה. הטון הכללי של המהלך שלי הוא קודר, אני מודה".

התערוכה של קאפור אינה הראשונה שמעוררת מחלוקת בוורסאי. כבר מתחילתו היה הפרויקט של הנהלת האתר, לשלב יצירות אמנות של האמנים העכשוויים המצליחים ביותר בתוך הארמון המפואר וגניו, מקור למחלוקות. האמן הראשון שהוזמן להציג בגנים היה ג'ף קונס, ב-2008. מתנגדי הרעיון חששו שהלובסטרים הענקיים והארנבים המתנפחים של קונס יקלקלו את שמו הטוב של האתר הפופולרי. אחרים מחו על כך שאתר ורסאי מסייע לאספניו של קונס לנפח את מחירי עבודותיו, בכך שיציגו תערוכה ראשונה שלו באתר כה נחשק. בהמשך הציג בוורסאי האמן היפני טקשי מוראקאמי, שהציג בין שכיות החמדה ויצירות האמנות הקלאסיות בארמון את הפסלים שלו שנעשו בהשראת אנימציה יפנית. אז היו מי שארגנו עצומות בתלונה על כך שהעבודות של מוראקאמי "משפילות וחסרות כבוד כלפי המקום". פעילים רויאליסטים, תומכי המלוכה, אף הפגינו מחוץ לשערי הארמון בטענה כי התערוכה אינה חוקית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ