שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פרס שיף לאמנות יוענק לצייר עופר רותם

מנימוקי השופטים: " מצייר חללי ענק המכילים אינספור סיפורי־חיים, בדגש על תנועה, מסע, עוצמה והשתקפויות"

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר רותם, שאול המלך, 2013
שני ליטמן
שני ליטמן

הצייר עופר רותם הוא הזוכה בפרס על שם חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2015. הפרס, שכולל מענק כספי בגובה 10,000 דולר ותערוכת יחיד מלווה בקטלוג, שתוצג במוזיאון תל אביב לאמנות, יוענק לרותם ב–24 ביוני. הפרס מוענק השנה זו הפעם השמינית.

רותם יליד 1953, סיים את לימודיו בבצלאל ב–1981. הוא התגורר במשך שנים רבות בארצות הברית, ומאז 2010 חזר להתגורר בישראל. חברי ועדת השופטים שהחליטו להעניק לו את הפרס היו סוזן לנדאו מנכ"לית ואוצרת ראשית במוזיאון תל אביב לאמנות, גיל ברנדיס, דורון סבג, האוצרת ורדה שטיינלאוף, ד"ר דורון לוריא ונציג המשפחה דובי שיף. בנימוקי הוועדה להחלטה להעניק את הפרס לרותם נכתב, שרותם "מצייר חללי ענק המכילים אינספור סיפורי־חיים, בדגש על תנועה, מסע, עוצמה והשתקפויות, כשהאתגר הטכני מושך אותו. בסדרת השתקפויות עירוניות נגלים כיווני ראיה מנוגדים על מישור אחד, המציגים סוג של חלל — רגע מפואר בתוך מציאות יומיומית, או פנטזיה שנוצרה בעיקר ביד המקרה. לאחרונה, מצייר רותם ציורים של צמחייה סבוכה. סוג של התחברות לשורשים הביולוגים, תוך ביטוי של מחזוריות החיים. בתוך כך נחשף עולמו הפנימי של האמן, של פרטים לא צפויים, ציטוטים ואזכורים חופשיים מאילוצי התיאור הריאליסטי".

עופר רותם, Muir Woods 2013

רותם אמר שהוא מאושר מהזכייה ומרגיש גאה להשתייך לקבוצת האמנים שזכו בפרס בעבר, שלדבריו הם אמנים טובים מאוד. לגבי מעמדו של הציור הפיגורטיבי בעולם האמנות, אמר רותם שהיום היחס לז'אנר הזה השתפר מאוד. "היום זה הרבה יותר נוח מאשר לפני שלושים ומשהו שנה, כשלמדתי בבצלאל. באותה תקופה חוגים מסוימים התייחסו לציור הפיגורטיבי בגסות מסוימת. היום יש הרבה יותר פלורליזם והציור הפיגורטיבי הרבה פחות מוזנח. אני ציירתי ככה כבר בתקופת הלימודים, ואף אחד לא הפריע לי, אבל התחושה היתה שהתחום הזה פשוט מוקצה". לדברי רותם, כאשר הגיע לחוף המערבי של ארצות הברית, מיד אחרי שסיים את הלימודים, גילה ששם התחום מפותח הרבה יותר. "מצאתי שם מגוון ועושר בלתי־נדלה של אמנות ויזואלית מכל סוג ומכל ז'אנר שהולכת אחורה כבר כמעט 200 שנה, והכל לגיטימי. אין שום דבר שנמחק, הם לא מתעלמים משום דבר". לפני חמש שנים חזר לארץ ומאז הוא חי כאן. "אני אוהב מאוד להיות פה", הוא מספר, "אני עובד רק על העבודות שלי, כל יום, כל היום. זה מה שאני הכי אוהב לעשות, ולמזלי אני יכול להתמקד בזה ולהקדיש לזה את כל הזמן שלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ