האם אינסטגרם מאיים על מכירות האמנות המסורתיות של כריסטיס וסותביס? - אמנות - הארץ

האם אינסטגרם מאיים על מכירות האמנות המסורתיות של כריסטיס וסותביס?

פירס ברוסנן פתח באינסטגרם מכרז על עבודת עיצוב שנמכרה לבסוף ב–3.7 מיליון דולר, והוא לא הסלב היחיד בעסק. עולם האמנות סוער סביב ההשפעה הגוברת של הרשת החברתית על רכישת יצירות

נינה סיגל, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נינה סיגל, ניו יורק טיימס

בסוף חודש אפריל השנה, כל חובבי האמנות שעדיין לא עקבו אחר פלטפורמת הרשת החברתית אינסטגרם נקראו לסדר והחלו לעקוב בתשומת לב: השחקן פירס ברוסנן ביקר באולם התצוגה של בית המכירות הפומביות פיליפס בלונדון וצילם תמונת סלפי על רקע עבודה שמצאה חן בעיניו: "Lockheed Lounge", שֶזלוֹנג עשוי אלומיניום מעידן החלל של המעצב התעשייתי מארק ניוסון. הוא הוסיף את המילים "והמכרז מתחיל", ופירסם את התמונה ל–164,000 העוקבים בחשבון האינסטגרם שלו.

והמכרז אכן התחיל. כעבור כמה ימים שבר בית המכירות את השיא העולמי במכירות פומביות לפריט עיצובי, ומכר את העבודה ב–2.4 מיליון ליש"ט (כ–3.7 מיליון דולר).

"קשה לקבוע שיש מיתאם ישיר בין הפרסום של פירס באינסטגרם לבין השיא העולמי, אבל אין ספק שהתמונה באינסטגרם הוסיפה לערכו של הפריט", אומרת בשיחת טלפון מייגן ניוקאם, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית בפיליפס, היושבת בניו יורק. "זאת היתה מכירה מסעירה; היו לנו הצעות בטלפון, אנשים השתתפו במכרז ברשת, ובאולם המכירות העבודה עוררה התרגשות גדולה. תודה, פירס, על הקידום".

זו לא היתה הפעם הראשונה ששוק האמנות מושפע מתמונות שמתפרסמות באינסטגרם. בשנים האחרונות מסתמן שזו הפלטפורמה המועדפת על אמנים, גלריות, בתי מכירות ואספנים, שמשתמשים בה כדי לקדם יצירות שהם מוכרים ולספק הצצה אל מאחורי הקלעים של הסטודיו, של בתי המכירות ושל ירידי האמנות. כמה מכל זה מיתרגם בפועל למכירות כמו זו של "Lockheed Lounge" — על זה עדיין יש ויכוח.

אינסטגרם, שנוסד ב–2010, הוא יישום מקוון למכשירים סלולריים המאפשר למשתמשים לשתף תמונות מרובעות בסגנון פולארויד וסרטוני וידיאו בני 15 שניות, עם רשת של יותר מ-300 מיליון משתמשים בעולם. המשתמשים בונים לעצמם רשת חברתית של עוקבים ויכולים לעקוב אחרי משתמשים אחרים, או רק לסמן "לייק" לתמונות של משתמשים שהם אינם עוקבים אחריהם. היתרון הגדול של אינסטגרם מבחינת עולם האמנות הוא באפשרות להתוודע לאמנים דרך פונקציית "גילוי". אליזבת בורז'ואה, הדוברת של חברת אינסטגרם, אומרת שהגולשים משתפים כ–70 מיליון תצלומים מדי יום דרך היישום.

סימון דה פורי, סוחר אמנות בינלאומי ש–131 אלף איש עוקבים אחר חשבון האינסטגרם שלו (@simondepury), אומר בראיון טלפוני: "כל כך הרבה אנשים הם אמנים, אספנים, בעלי גלריות או צלמים, והם משתמשים באינסטגרם בצורה אקטיבית מאוד, שמאפשרת לגולשים להציץ לתערוכות בכל העולם ולראות את העבודות ברגע שהתערוכות נפתחות, במקום לחכות עד שתתפרסם ביקורת. בגלל זה היישום הזה מלהיב."

בתי המכירות הפומביות הגדולים בעולם, כריסטיס וסותביס, משתמשים גם הם בחשבונות האינסטגרם הרשמיים שלהם (יש להם 96,700 ו–120,000 עוקבים, בהתאמה) כדי להעלות תמונות מקדימות של פריטים נבחרים ממכירות עתידיות.

גם אספנים ואמנים ידועים משתתפים במשחק. הזוג המלכותי של עולם הפופ, ג'יי־זי וביונסה, תיעדו באינסטגרם את ביקורם ביריד "ארט באזל" במיאמי ביץ' לפני כמה שנים: הם פרסמו תמונות סלפי שלהם על רקע יצירות אמנות שרכשו או ששקלו לרכוש. עוד משתמשי אינסטגרם פעילים, כגון האמן הסיני איי וייוויי (127,000 עוקבים), האמן ומעצב הצעצועים האמריקאי גרי בייסמן (84,700) והצלם הצרפתי JR (627,000), נוהגים לעדכן את חסידיהם באופן סדיר בתמונות של עבודות חדשות.

הרכישה של לאונרדו דיקפריו

להעלות או לגלות יצירות אמנות — זה טוב ויפה, אבל השאלה האמיתית שמעסיקה את עולם האמנות היא לכמה מכירות ממשיות של אמנות אחראי היישום. לאינסטגרם אין פן פונקציונלי שיכול להפוך אותו לפלטפורמת מכירות ישירה, ואין תכנון להוסיף לו פן כזה, אומרת בורז'ואה. אבל לעתים קרובות למדי, חובבי אמנות משתמשים ביישום כדי לבחון יצירות לפני רכישה.

"כשרואים באינסטגרם עבודה שתלויה בגלריה באיזה מקום ורוצים לרכוש אותה, אפשר מיד להתקשר לגלריה", אומר הסוחר דה פורי, ומוסיף שביצע רכישות רבות בדרך זו. "אני בטוח שלא מעט עסקאות נובעות מהעובדה שהעבודות הוצגו באינסטגרם. אני בטוח שעכשיו זה כבר די נפוץ".

אבל עד כמה נפוץ? ומי משתמש כך בפלטפורמה? השנה סערו אתרים העוסקים בחדשות האמנות, כגון artnet.com ו-hyperallergic.com, כשדווח שהשחקן לאונרדו דיקפריו, אספן אמנות נלהב, רכש ציור ושמו "Nachlass" ב–15,000 דולר מז'אן־פייר רוי, אמן עולה, דרך הטלפון, אחרי שלפי הדיווחים ראה אותו באינסטגרם. הסוחר של רוי, מורטן פולסן מקופנהגן, אישר שהאמן פירסם באינסטגרם פרט מהציור. אחר כך קיבל רוי הודעה מדיקפריו. "הוא ביקש שלא נמכור את הציור עד שיראה תמונות של העבודה ברזולוציה גבוהה," אומר פולסן, "שלחתי לו את התמונות, העסקה נסגרה והציור הצטרף לאוסף של דיקפריו".

ליזה שיף מניו יורק, יועצת האמנות של דיקפריו, אומרת שהוא מכחיש שהמכירה נבעה מצפייה בעבודה באינסטגרם, אבל מאשרת שדיקפריו אכן קנה את הציור של רוי דרך המשרד שלה. למחרת (בחודש מארס) נפתח בניו יורק יריד פאלס לאמנות עכשווית, שבו תוכנן להעמיד את הציור למכירה.

בין שהקשר לאינסטגרם התקיים ובין שלא, הדיווח, שהתפרסם במקור ב"פרויקט היוצרים" (Creators Project), בלוג המתפרסם באתר Vice.com, התפרסם שוב באתרים ובבלוגים מובילים לחדשות האמנות בתור דוגמה להשפעה הגוברת של אינסטגרם על שוק האמנות. מחקר קטן שנערך מטעם Artsy.net, פלטפורמה מקוונת לקידום ומכירה של יצירות אמנות, מאשש את ההשערה שקיימת השפעה כזאת, אבל מסייג: באפריל ערכה החברה סקר בקרב 35 אספנים ידועים, כל אחד מהם בעל יותר מ-100 פריטים באוספיו. רק מעט יותר ממחציתם רכשו עבודות מאמנים שגילו באינסטגרם.

כריסטין קוּאן, אוצרת ראשית ומנהלת שותפויות אסטרטגיות ב־Artsy, מציינת כי הקהל של אינסטגרם מורכב מ"אספנים צעירים ואספנים מתחילים", ששולטים בטכנולוגיה ופעילים ברשתות החברתיות. "רבים מהאספנים הוותיקים בעולם האמנות לא משתמשים ברשת באותה מידה," אומרת קואן. "להם כבר יש אנשי קשר בעולם הגלריות והם מבקרים בירידי אמנות".

שיף, יועצת האמנות של דיקפריו, שעם לקוחותיה נמנים אספני אמנות עכשוויים כגון אן אנקה וקנדיס באראש, מסכימה עם הערכותיה של קואן. "בשום פנים ואופן — אספנים ותיקים לא משתמשים באינסטגרם ככה," אומרת שיף. "אולי אנשים בני 20–30, אבל לא מעל גיל 40". רוב לקוחותיה בני יותר מ–40, היא מוסיפה, ולדבריה "מכירות אמנות ברשת בדרך כלל מוגבלות לטווח מחירים של עד 20,000 דולר, 50,000 דולר גג".

אניטה זבלודוביץ', אספנית ופטרונית אמנות יחד עם בעלה, חיים "פוג'ו", הקימה אתו את אוסף זבלודוביץ', המכיל כ–5,000 עבודות אמנות של יותר מ–500 אמנים מלונדון, ניו יורק ופינלנד, מולדתם של בני הזוג. היא משתמשת פעילה באינסטגרם ויש לה יותר מ–65,000 עוקבים בשלושה חשבונות. זבלודוביץ' מספרת שרכשה עבודות שראתה בתמונות באינסטגרם, בעיקר מאמן המיצבים הברזילאי אדריאנו קוסטה ומהאמן הקונספטואלי הניו־יורקי בראד טרומל, עבודות שהוסיפה לאוסף שלה, ובו בין השאר יצירות של דמיאן הירסט, ריצ'רד פרינס ונאם ג'ון פייק.

"בשבילי אינסטגרם הוא אחד מערוצי הרשתות החברתיות החשובים כי זאת הדרך המהירה ביותר להשיג מידע חזותי, גם אם באופן שטחי מאוד", אומרת זבלודוביץ' בהתכתבות בדואר האלקטרוני. עם זאת, היא מוסיפה, רק לעתים נדירות היא עצמה ניהלה רכישה ישירות ביישום: "אם אני עובדת עם גלריה, אנחנו נדבר על המחירים בדואר האלקטרוני או בטלפון, לא באינסטגרם".

ניוקאם, המנהלת מפיליפס, מסכימה שלפחות לעת עתה, אינסטגרם משמש בעיקר מכשיר לקידום ולא חלק מ"אסטרטגיה שמטרתה למכור".

"אם לאחד המומחים שלנו יש עבודה שהוא אוהב במיוחד במכירה קרובה, הוא בהחלט יבקש ש'נפגין אהבה אליה' באינסטגרם", היא אומרת. "זאת דרך ליצור קצת באזז סביב יצירה. ואי אפשר לדעת מה יקרה: כבר קרה שעבודה עלתה לאינסטגרם ואחרי כמה דקות מישהו ביקש לקנות אותה. אלה האגדות שכבר מתרקמות סביב אינסטגרם".

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ