שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בהוראת ביהמ"ש: פסלו של אניש קאפור שרוסס בכתובות אנטישמיות יצופה בזהב

בין השאר נכתב על הפסל שהוצב בגני ורסאי: "זהו האונס השני של האומה בידי אקטיביסטים יהודים". קאפור ביקש להשאיר את הכתובות בטענה שהן חלק מהיצירה, אך בקשתו נדחתה

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כיסוי הכתובות על הפסל "פינה מלוכלכת" בארמון ורסאי שלשוםצילום: אי־פי
שני ליטמן
שני ליטמן

פסלו של האמן אניש קאפור, "פינה מלוכלכת", הניצב בחצר ארמון ורסאי, יצופה בזהב. זאת, לאחר שרוסס לאחרונה בכתובות אנטישמיות. ביום שבת האחרון כוסו הכתובות ביריעות בד שחורות, עד לסיום מלאכת הציפוי, בעקבות החלטה של בית המשפט בצרפת. בתום כמה ימי דיונים, קבעו השופטים כי הנהלת אתר המורשת של ארמון ורסאי חייבת להסתיר מעין הציבור את הכתובות "ללא דיחוי". קאפור עצמו ביקש להשאיר את הכתובות, בטענה שהמלים הפכו לחלק מהיצירה, אולם בקשתו נדחתה.

אף שבאי כוחו של קאפור טענו כי אסור לבצע כל עבודות הקשורות ליצירה ללא הסכמת האמן, החליט בית המשפט כי הפגיעה ברגשות הציבור גוברת במקרה זה על זכותו של האמן על יצירתו, ולכן יש להסיר את הכתובות, ועד אז להסתירן.

עובד מצפה בזהב חלקים מהיצירה של קאפורצילום: אי־פי

פסלו הענק של קאפור — בצורת שפופרת ברזל בצבע חלודה שסביבה בלוקים שבורים — הושחת שלוש פעמים מאז שהוצב בגני ורסאי בתחילת חודש יוני. שני מקרי הוונדליזם האחרונים אירעו ב-5 בספטמבר וב-10 בספטמבר. אף שהנהלת האתר הודיעה כי תציב שומרים במקום, כוסה הפסל בכתובות בעלות אופי רויאליסטי ואנטישמי. בין היתר, רוססו עליו המלים "בושה", "חוסר כבוד" ו"בגידה", וכן האמירה: "זהו האונס השני של האומה הצרפתית בידי אקטיביסטים יהודים".

קאפור, בן 61, בריטי ממוצא הודי־יהודי, הוא אחד מהאמנים הידועים בעולם. פסלו שהוצב בגני ורסאי, עורר סערה עוד לפני שנפתחה התערוכה שבה הוצג לקהל הרחב. זאת, בשל המשמעויות האירוטיות שיוחסו לחלק מהפסלים. בעיקר עורר תגובות הפסל "פינה מלוכלכת", אותו כינה קאפור בראיון לעיתון צרפתי, "הוואגינה של המלכה". הראיון עימו עורר בתקשורת הצרפתית דיונים ערים בשאלה אם הפסל אכן מזכיר את האיבר האמור, ואם אכן כך, אם האמן ביקש להמחיש בעזרתו באופן ספציפי את הוואגינה של מארי אנטואנט, המלכה האחרונה שהתגוררה בארמון ורסאי, ושראשה נערף בזמן המהפכה הצרפתית.

הכתובות המכוסות בוורסאיצילום: אי־פי

התערוכה של קאפור אינה הראשונה שמעוררת מחלוקת בוורסאי. ב-2008 התעוררה מחאה לקראת תערוכתו של ג'ף קונס שהוזמן להציג בארמון. בין היתר, טענו גורמים בימין הקיצוני בצרפת כי עבודותיו של קונס "יכתימו את הסמל החשוב ביותר של זהותנו ומורשתנו". מאוחר יותר היו מי שטענו שעבודותיו של האמן היפני טקשי מוראקאמי "משפילות וחסרות כבוד כלפי האתר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ