שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מתה חוקרת האמנות נורית כנען קדר

פרופ' נורית כנען קדר, מומחית לפיסול ימי הביניים וממקימות החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, מתה ממחלה קשה והיא בת 77

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

חוקרת האמנות פרופ' נורית כנען קדר, מומחית לפיסול ימי הביניים וממקימות החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, מתה אתמול ממחלה קשה והיא בת 77.
ראש החוג הנוכחי לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אסף פינקוס, למד אצל כנען קדר והיא היתה המנחה שלו בעבודת הדוקטורט. לדבריו, כנען קדר היתה חוקרת רבת השראה, שיש מעטים כמוה. "היתה לה ראייה של מעוף הציפור על אמנות ואיך היא מתפקדת ואיך מגיבים אליה. מעטים החוקרים שיש להם ראייה כל כך רחבה. הכלי המחקרי הבסיסי שנקרא פורמליזם, שזה חקר הצורה, לא היה מישהו שישתווה לה בזה. היא יכלה להסתכל על צורת של יצירת אמנות מסוימת ולהוציא ממנה תפישות עולם שלמות. היתה לה שליטה פנומנלית בתולדות האמנות. היא היתה בו זמנית דמות גדולה מהחיים שפחדת לאכזב אותה ולא לעמוד בציפיות שלה, אבל כשהצגת לה משהו חדש היא הפכה בעצמה לתלמידה. לא משנה מה היה היחס ההיררכי, כשמישהו היה מביא לה משהו חדש היא היתה יורדת מעמדת המנחה לעמדה של תלמידה בענווה עצומה. היא תמיד נתנה לאמנות להוליך אותה וזה מה שלימדה אותנו, שבמקום שננסה לשלוט באמנות, לאפשר לאמנות להוביל את הצופה".

בתור מנחה, אמר פינקוס, ניחנה כנען קדר בנדיבות ומחויבות רבה לסטודנטים שלימדה. "היא היתה מאוד פתוחה, ודאגה לקדם את הסטודנטים שלה, בהם ראתה תמיד בני משפחה. היא דאגה לנו לכל אורך הדרך, החל ממלגות הכי טובות וגם בנושאים אישיים ומשפחתיים. זה אף פעם לא נשאר ברמה הפורמלית. היה לה שילוב נדיר בין יכולות אינטלקטואליות לרגשיות. היא היתה מנטורית במלוא מובן המלה".

נורית כנען קדר
נורית כנען קדרצילום: דניאל צ'צ'יק

כנען קדר נולדה בתל אביב. אביה, ארווין רבאו, היה רופא וממייסדי בית החולים בילינסון, ואמה, ציונה, תיעדה בכמה ספרי זיכרונות את ימיה הראשונים של תל אביב.  לאחר שירותה הצבאי נסעה כנען קידר ללמוד תולדות האמנות וארכיאולוגיה באוניברסיטת באזל שבשוויץ. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה על מחזור ציורים בכנסייה הרומנסקית סן שף. כששבה לישראל בשנת 1964 החלה ללמד בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים ושימשה גם כמבקרת האמנות של עיתון "הארץ". ב-1969 היתה ממקימי החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראשו במשך שתי קדנציות. בשנת 1991 נבחרה כנען קדר לתפקיד דיקנית הפקולטה לאמנויות, תפקיד שבו כיהנה עד שנת 1996, ושוב בין השנים 2000-2002. 

כחוקרת עסקה רבות באמנות הצלבנית בארץ ישראל ופרסמה מאמרים על אדריכלות ופיסול בכנסיית הקבר בירושלים, בקתדרלת יעקב הקדוש בירושלים ובמבנים נוספים. טענתה העיקרית היתה שהאמנות הצלבנית בישראל הינה אסכולה מקומית שהתפתחה כאן, ולא יובאה מאירופה. "היא כתבה על פיסול שוליים ברומנסק", מוסיף פינקוס, "היא לקחה סדרות של אלפי פסלים שנמצאו בשולי הכנסייה, במקומות הרחוקים מהעין, שהציגו נושאים כמו מפלצות, יצורים אגדתיים ודמויות מהשכבות הנמוכות של החברה, זוגות נואפים, קבצנים, בעלי מלאכה, אקרובטים, מתאבקים, שבעצם ייצגו את שולי החברה או את האנטי-אימג' לחברה הנוצרית, ולמדה דרכם את היחס בין המרכזי לשולי, בין הפורמלי ללא פורמלי, בין האני הנוצרי לאחר שמכונן אותו. על השוליים שמכוננים את המרכז".

בנוסף חקרה כנען קדר את תפקידן של הנשים כאמנויות וכפטרוניות של האמנות בימי הבינים, ועסקה בדמותן של הקיסרית תיאודורה, המלכה הצלבנית מליסנדה ואלינור מאקוויטניה, מלכת צרפת ואנגליה ואמו של ריצ'רד לב הארי. בהמשך עסקה גם בנשים יוצרות עכשוויות. בשנים האחרונות עסקה כנען קדר במחקר יצירתן האמנותית של הקהילות הנוצריות בארץ ישראל במאות ה-19 וה-20. לדברי פינקוס, היתה זו עבודה חלוצית בעלת חשיבות חברתית רבה. "מעבר לזה שהיא כוננה תחום ידע ולימוד, היא גם חרגה מהשיח האקדמי לפעילות בעלת אופי ציבורי וקיימה שיח עם הקהילות הארמניות והנוצריות בישראל. היה לה גם חשוב לכתוב ולפרסם בעברית ספרי בסיס על ימי הביניים והגותיקה. היא ראתה את ימי הביניים ובעיקר את האמנות הגותית סמל לרוחניות האנושית באשר היא". 

כנען קדר הותירה אחריה את שני בניה, הפילוסוף פרופ' חגי כנען והמוסיקאי יונתן כנען, ואת בן זוגה, פרופ' בני קדר. הלווייתה תיערך היום (רביעי), בשעה 14:00 במודיעין.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ