האפליקציה שרוצה לעשות לעולם האמנות את מה ששזאם עשתה למוזיקה

אנשי חברת ארטביט פיתחו אפליקציה חדשה שאמורה לזהות כל יצירת אמנות ולספק עליה פרטים, וכן למפות אירועי אמנות המתקיימים בסביבת המשתמש

שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן

הרעיון של אפליקציה שעוסקת באמנות נשמע על פניו מעט חשוד. בניגוד למוזיקה, שאותה אפשר לחוות היטב לא רק כשאת נמצאת באותו חדר עם הנגנים, רוב חובבי האמנות מאמינים שלראות תמונה של יצירת אמנות, זה בכלל לא מתקרב לחוויה של לחזות בה פנים אל פנים. כשמדברים על אפליקציה שתעסוק באמנות, האסוציאציה המיידית שלי היתה המיצג האור קולי המבוסס על ציורי ואן גוך שהוצג לפני שנתיים בגני התערוכה. או גרוע מכך – אפליקציה שעוסקת בעצם בקידום מכירות של עבודות אמנות. 

מימין בכיוון השעון: צחי דינר, סתיו אברהמי, עופר עתיר וגידי סמילנסקי

אנשי אפליקציית האמנות החדשה "ארטביט", עושים הכל כדי לפוגג את החשש הזה. האפליקציה מבוססת על טכנולוגיה של זיהוי תמונות ואובייקטים, וכן של מציאות רבודה. המשתמשים יכולים לצלם בטלפון הנייד שלהם יצירת אמנות שמעוררת את סקרנותם - במוזיאון, בגלריה או על קירות ברחוב – והאפליקציה תספק להם את כל הפרטים על היצירה, במידה רבה כפי שאפליקציית שזאם מספקת פרטים על יצירות מוזיקליות שהמשתמש רוצה לזהות. האפליקציה החינמית, שכבר פועלת בתל אביב ובקרוב תושק גם בניו יורק, מציעה מיפוי של אירועי האמנות המתקיימים בסביבתו של המשתמש. כרגע המידע מוגש באנגלית ובשפות נוספות, בין היתר בסינית, אבל עדיין לא בעברית. גם מאגר היצירות רחוק מלהיות מספק. הוא אמור להתמלא בעזרת המשתמשים שיצלמו יצירות וידרשו הסברים עליהן שצוות התוכן של החברה יאתר ויספק.

"המטרה שלנו היא לא להחליף את החוויה הפיזית, אלא להוסיף לה ולהעצים אותה", מסביר מנכ"ל חברת ארטביט, עופר עתיר. עתיר, בן 50, עבד הרבה שנים בתעשיית ההיי־טק ובסטארטאפים שונים כמנהל פיתוח. יום אחד החליט ללכת ללמוד אמנות במדרשת בית ברל ולדבריו נחשף לעולם מדהים עם הרבה בעיות שלדעתו הטכנולוגיה יכולה לפתור. המנהל הקריאטיבי ומנהל המוצר של ארטביט הוא צחי דינר, בן 45, מעצב שלמד במכון בטכנולוגי בחולון והקים שתי חברות לעיצוב ותכנון – קלמנטינה ובלורה. כיום הוא גם ראש המסלול לעיצוב ואינטראקציה במכון הטכנולוגי בחולון. סמנכ"לית השיווק היא סתיו אברהמי, בת 32, שהיתה סמנכ"ל ביקב קסטל ואחר כך הקימה סטארטאפ משלה. איש האמנות בחבורה הוא גידי סמילנסקי, בן 38, אמן שלמד במדרשת בית ברל אמנות וקולנוע, והיה ממקימי הגלריה השיתופית אלפרד.

את החברה הקימו ב–2011 אריק ויורם בן צבי, יזמי טכנולוגיה, שעסקו בפיתוח טכנולוגיות של זיהוי תמונה ושימושיהן האפשריים. לפני כשנה וחצי החליטו היזמים לפנות לכיוון של עיסוק בתוכן של עולם האמנות, ואז גייסו את הצוות הנוכחי שיוביל את פיתוח האפליקציה. עתיר מונה למנכ"ל במארס השנה. "כשהתחלתי להתעניין באמנות", הוא מספר, "מה שהטריד אותי זה הסגירות של העולם הזה והנתק שבין עולם האמנות לבין דור המילניום. לא הבנתי למה לא מצליחים להביא את האוצר הזה בדרך שתדבר אל דור החדש בשפה של עולמות הטכנולוגיה. אנחנו מנסים ליצור פלטפורמה וחוויה חברתית וקהילתית".

"אחד הדברים שלמדנו על המשתמשים שלנו זה שכדי לאפשר להם נגישות לאמנות, צריך לדבר בשפה שלא רק המילייה האמנותי מבין", מרחיב דינר, "אז יש לנו גם מידע שמגיע ברזולוציה נמוכה. אתה לא חייב ללמוד ערכים באנציקלופדיה, אפשר פשוט לקבל כמה נתונים בסיסיים על היצירה".

האפליקציה אמורה לתמוך לא רק בזיהוי ציורים ויצירות דו ממדיות, אלא גם בזיהוי פסלים, מיצבים ועבודות וידיאו. לא הכל כבר פועל – איתגור האפליקציה עם עבודת הווידיאו "ישמעאל" של נירה פרג בגלריה ברוורמן בתל אביב השבוע לא הצליח. אבל עתיר טוען כי "יש לנו הרבה טכנולוגיה ופטנטים ואופטימיזציה לעולם האמנות. למשל, לא תמיד יש ויי־פיי במוזיאונים ואסור להפעיל פלש והאפליקציה יודעת לזהות יצירות אמנות גם בתנאים קשים. אנחנו נוכל אפילו להציג פסל ב-360 מעלות".

ההרשמה לאפליקציה תתבצע דרך פייסבוק וכך תוכל החברה לקבל מידע על כל משתמש ולנסות לייעד לו תכנים שמתאימים לו. "אנחנו רוצים לעשות לעולם האמנות את מה שסטיב ג'ובס עשה לעולם המוזיקה", אומר עתיר, "אני מאמין שאנשים רוצים לצרוך אמנות, אבל זה נראה להם עולם מפחיד ובלתי נגיש. אנחנו רוצים לקחת את האדם הסביר ולהגיד לו שאמנות זה דבר מדהים. אנחנו רוצים לחבר גם את מי שאין לו מושג באמנות, ועד היום לא היה לו נעים לשאול כדי לא להיחשב לבור. במקום לשאול מי צייר את זה, הוא מצלם והאפליקציה נותנת לו את המידע".

סמילנסקי מרגיע שאין פה כוונה להכניס את האמנות לתוך קטלוג דיגיטלי שיסגור את המשתמשים בבית. "אנחנו מאמינים בחוויה הקדושה של לעמוד מול יצירת האמנות ולחוות אותה בפני עצמה. אנחנו לא רוצים להפריע בתוך הדבר הזה, אלא להיפך, להעצים את החוויה הזאת וליצור מהלך שיגרום לאנשים לעבור מחוויה אחת לאחרת. זו דווקא קריאה לצאת, לחוות אמנות וליהנות ממנה".

מטרה נוספת של האפליקציה, אומרים אנשי ארטיביט, היא ליצור חיבורים ישירים בין האמנים לבין הקהל שלהם. "אחד הדברים שחסרים היום לאמנים זה לראות מי מתעניין בעבודה שלהם, והאפליקציה מאפשרת את זה", אומר דינר.

האמנים מוכנים נפשית לשמוע מה הקהל הרחב והלא מקצועי אומר על העבודות שלהם? הם בקושי מוכנים לשמוע מה המבקרים אומרים.

עתיר: "אנחנו מביאים לשולחן התמודדות אמיתית עם כל מה שכרוך בכניסה לעולמות האון־ליין. זו מערכת שמנערת את עולם האמנות ומביאה דברים שהוא לא ממש יודע איך להתמודד אתם. בסופו של דבר היתרונות יעלו על החסרונות. יוזמות שעשו שיבוש בעולם ישן, ששינו מודלים עתיקים, כמו 'אובר', הביאו לפריחה עצומה בשווקים שהם פעלו בהם".

סמילנסקי: "אנחנו מנסים לפתח עמדה של כבוד כלפי האמן וכלפי השדה, ורוצים להציע אפשרויות ולפתוח דלתות, לא ליצור מהלך של השטחה, אלא של העצמה".

בחברה שמפתחת את האפליקציה השקיעו עד עתה ינקי מרגלית, יואב מנור, דניאל רקנאטי ואנג'לים נוספים. לאחרונה נעשה סבב גיוס משאבים נוסף, שאמור להשלים את הטמעת האפליקציה גם בניו יורק. עתיר טוען בתוקף שהכיוון הוא לא לעשות אקזיט מוצלח. "אני רוצה לבנות חברה גדולה וגלובלית. לא רוצה למכור לפייסבוק. החברה הזאת יכולה להגיע הרבה יותר רחוק. אנחנו לא פה בשביל לעשות את הסיבוב המהיר. גם בקטע החינוכי, אלה תחומים שהם בעיני ברמה של חשיבות מעבר לכל דבר אחר. אני מחפש משהו שיביא לי ערך, ולא רק לחשבון הבנק שלי".

גם הכיוון של מסחר באמנות, טוענים אנשי ארטביט, הוא לא האופק הכלכלי של החברה. "אנחנו לא רוצים להיות עוד מקור לקניית אמנות", אומרת אברהמי, "אנחנו נותנים את הבמה לחיבור אל האמן או הגלריה אבל אנחנו לא צד בעניין. לא נהיה סוחרי אמנות, זה לא הביזנס שאנחנו רוצים ללכת אליו. יש פלטפורמות שעושות רווח מהמכירה, אבל הן לא מצליחות לגבות את הכסף כי המכירה נעשית מול האמן בסופו של דבר".

"הדרך שלנו לייצר הכנסות היא של 'מובייל קומרס'", מוסיף עתיר, "אדם שרוצה לקנות ספר אמן, מתחבר דרכנו לאמזון ואנחנו מקבלים מזה שותפות בהכנסות. את ההכנסות שלנו נייצר ממשתמשים שיקנו כרטיס למומה או לסיור גלריות בצ'לסי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ