האמנית קליר יניב מתה בגיל 94

יניב, ילידת בגדאד שעלתה לארץ בילדותה, היתה ממקימי חבורות האמנים "קבוצת העשרה" ו"קבוצת אקלים". היא גם נמנתה עם מייסדי כפר האמנים עין הוד שבכרמל, שם היא תובא מחר למנוחות

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

הציירת קליר יניב מתה אתמול (שני) בביתה שביישוב עין הוד והיא בת 94. יניב היתה ממקימי חבורות האמנים "קבוצת העשרה" ו"קבוצת אקלים" וממייסדי כפר האמנים עין הוד שבכרמל.

היא נולדה בבגדאד שבעיראק והגיעה לארץ ישראל ב–1928, כשהיתה בת שבע. בנערותה למדה בגימנסיה הרצליה שבתל אביב, והחלה גם ללמוד ציור אצל הציירים ישראל פלדי וחיים גליקסברג. בין השנים 1941–1943 למדה בסמינר למורים בית הכרם בירושלים, ובנוסף למדה רישום אצל יעקב שטיינהרדט. ב-1946 נרשמה ללימודים ב"סטודיה" של יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי, ולמדה גם פיסול אצל משה שטרנשוס במכון אבני.

בין השנים 1951–1960 היתה יניב חברה ב"קבוצת העשרה", חבורת אמנים שביקשו להציב אלטרנטיבה לקבוצה השלטת באמנות הישראלית באותן שנים, קבוצת "אופקים חדשים", שפנתה לכיוון של ציור אבסטרקטי אירופי. בקטלוג של אחת מתערוכות "קבוצת העשרה" נכתב: "חשנו בצורך לחפש דרכי ביטוי חדשות לאמנות, אשר מקורות יניקתה הנם הנוף והאדם הישראלי. מתוך אחידות החיים ביקשנו להגיע לאחידות של צורה וסגנון. שוכנענו כי תלישות מהמציאות הסובבת אותנו ופנייה למקורות זרים תביאנו לפורמליזם יבש ונוקשה ולאמנות עקרה".

מלבד יניב היו חברים בקבוצה המקורית גם שמעון צבר, צבי אלדובי, אליהו גת, משה פרופס, שולמית טל, שושנה לויסון, אפרים ליפשיץ, דן קדר וצבי תדמור. "בציוריה המוקדמים של יניב בולטת מאוד הנוכחות הנשית", כתבה ד"ר רות מרקוס בקטלוג התערוכה הרטרוספקטיבית היחידה שנעשתה לה, "קליר יניב – האשה וציפור הנפש", שהוצגה ב–2006 במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד (אוצר: אריה ברקוביץ'). "הדמויות הנשיות בציוריה המוקדמים נראות בדרך כלל מופנמות, שקועות בעצמן ומצויות במצב רוח מהורהר", כתבה מרקוס, והוסיפה כי באותם ציורים "ניכרת השפעתם של מקורותיה המזרחיים, שהיתה מורכבת וכללה גם השפעות ים־תיכוניות".

בראיון שערכה איתה מרקוס הגדירה יניב את הנשים שזכרה מילדותה בעיראק כ"הר געש שעדיין לא התפרץ". בניגוד לציירים האחרים שהיו חברים ב"קבוצת העשרה" והשתמשו בפלטות צבעים מעורבבים יותר ומרוסנים, מרקוס מגדירה את הצבעים שבהם השתמשה יניב כ"קונטרסטיים, חזקים ורוויים". בסוף שנות ה–50 פנתה יניב לציורי נוף, והתאפיינה במבט עילי על הנופים שציירה. בראיון למרקוס טענה שתמיד רצתה לעוף כציפור ולצייר את הנוף באופן שיראה את החיבורים בין רכיביו השונים. בשנותיה האחרונות ציירה גם לא מעט פורטרטים.

בתה של יניב, האדריכלית עדנה לרמן, אומרת כי נושא הזהות המזרחית ליווה את אמה כל חייה: "היא הגיעה לארץ בגיל צעיר ועשתה מאמץ אדיר להשתלב ואכן השתלבה בחברה הישראלית. היא באה ממשפחה שרבים מבניה ובנותיה עסקו ועוסקים באמנות, בהרבה היבטים. אפילו אמא שלה פתאום התחילה לצייר בגיל 70. קליר באה מתרבות מסוימת ועשתה את כל המהפך והמעבר לתרבות המערבית. היא הושפעה מהציור של שנות ה–50 וה–60 בצרפת. הציור האבסטרקטי היה בשיאו, והיא לכן למדה אצל שטרייכמן וסטימצקי. תמיד בכל מה שהיא עשתה היה נופך שלה. הנושא המזרחי היה בו יותר חזק, לדעתי, אם כי אני לא יודעת אם היא היתה מסכימה איתי".

לרמן סבורה שהמוצא המזרחי של אמה, יחד עם היותה אשה, הביאו לכך שהיא לא זכתה להכרה מספקת בימי חייה. לדבריה, "בהתחלה היא היתה אשה כמעט יחידה בסטודיו של גברים מ'אופקים חדשים'; חוץ ממנה היו לאה ניקל, שנסעה בתחילת שנות ה–50 לצרפת, ושולמית טל. בתקופה ההיא האמנות נשלטה על ידי גברים. בהמשך הציור גם במידה רבה נסע הלאה. היא קצת נשארה מאחור והרגישה את זה. היא לא קיבלה את ההכרה שהיא ואנחנו חשבנו שהגיעה לה. אבל אני חושבת שהעבודות שלה מדברות בעד עצמן, עם הצבעוניות המיוחדת והגישה לציורי נוף וגם לציורים הפיגורטיביים".

יניב היתה נשואה תקופה קצרה למהנדס יעקב יניב והם הולידו שני ילדים — עדנה ואלי, שעוסק גם הוא בציור והתגורר עם יניב בשנים האחרונות. "הפרשה המשפחתית שלה היתה קצרת ימים למעשה", אומרת בתה. "היא התמסרה לגמרי והקדישה את עצמה לאמנות. היא חיתה את האמנות שלה וזה גם היה נושא השיחה האחרונה שלנו. היא ניסתה לתרגם את הנופים שראתה מעין הוד ומחיפה למערכת אבסטרקטית. השיחה האחרונה שלנו היתה על המשמעות של הצבע בתוך הציור שלה והפרשנות שלה לנושאים שהיא רואה".

ב-1953 הצטרפה יניב אל איצ'ה ממבוש ובת זוגו אביבה, מרסל ינקו ואחרים, ויחד הקימו את כפר האמנים עין הוד. ב–30 השנים האחרונות התגוררה יניב בכפר ובו היא תובא למנוחות מחר (רביעי) ב–15:00.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ