רגב דרשה מהאמן אורי קצנשטיין הבהרות לצלב־קרס ביצירתו

משרד התרבות: ניצולי שואה התלוננו על היצירה של האמן אורי קצנשטיין שהוצגה במוזיאון תל אביב. איגוד האמנים הפלסטיים: השרה נוהגת כקומיסרית

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
המיצג Backyard, 2015 של קצנשטיין. במרכזו הכיסא על צלב הקרס
המיצג Backyard, 2015 של קצנשטיין. במרכזו הכיסא על צלב הקרסצילום: רויטל טופיול
איתי שטרן
איתי שטרן

"קומיסרית תרבות" — כך כינה אמש יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים בישראל, הצלם גלעד אופיר, את שרת התרבות מירי רגב, לאחר שזו פנתה לאמן אורי קצנשטיין וביקשה הסברים לכיסא בעל מבנה של צלב קרס שהוצג בעבודה שלו, ברטרוספקטיבה שנערכה לו במוזיאון תל אביב במאי האחרון. לדברי נציגיה של רגב, הנמצאת כעת בחו"ל, העבודה של קצנשטיין עוררה את תשומת ליבה בעקבות פניות רבות שקיבלה ובהן נטען כי זו יצירה פוגענית שמעוררת אי נוחות בקרב ניצולי שואה.

"כל התערבות של דרג פוליטי בהחלטה אוצרותית כזו או אחרת, אינה במקומה", הוסיף ואמר אופיר. "התפקיד של שרה לא צריך להפוך אותה לקומיסרית של עולם התרבות. למוזיאון ולאוצרים שלו יש תפקיד. כגוף מקצועי, אחראי ומנוסה, אין תערוכה במוזיאון שמגיעה ללא טקסט מצורף שכולל דברי הסבר. אם אמן מוצא לנכון להסביר את דבריו, הרי שההסברים האלו יופיעו באותו טקסט. הקהל תמיד יכול לקרוא את אותו טקסט ולהבין מה הסימבולים והתכנים שעומדים מאחורי היצירות".

בעקבות התלונות שהגיעו כאמור לרגב, לדברי נציגיה, היא ביקשה ממנכ"ל משרדה הטרי, יוסי שרעבי, לטפל בעניין. שרעבי מיהר לפנות אל מנכ"לית מוזיאון תל אביב, סוזן לנדאו, וביקש הבהרות. לנדאו הפנתה אותו אל קצנשטיין עצמו והשניים שוחחו על מהות העבודה. בשלב מאוחר יותר הצטרפה גם רגב לשיחה, שבה הבהיר קצנשטיין את הרעיון מאחורי היצירה, שאותה הציג לראשונה כבר בשנת 1988. הסבריו של קצנשטיין מצאו חן בעיני השרה והיא התרצתה ואף החמיאה לו על הרעיון המקורי. בתום השיחה סיכמו השניים שיש להוסיף דברי הסבר לעבודה, ובכך למנוע מצב בו אנשים ייפגעו מהיצירה מבלי להבין את משמעותה.

אורי קצנשטיין
אורי קצנשטייןצילום: מוטי מילרוד

קצנשטיין עצמו סרב להגיב לדברים, אך בראיון שהעניק לשני ליטמן לקראת פתיחת התערוכה ב"הארץ", התייחס לעבודה זו ואמר: "הכיסא זה מין היבריס, שאתה בעצם מוזמן לשבת על הסימבול הנורא ביותר שאנחנו מכירים. זה הרשע הטוטאלי. ברגע שאתה מתיישב על זה נשאלת שאלת השימוש, האם אנחנו לומדים מזה? מלמדים את זה? לדעתי, חלק מההתנהלות שלנו כעם זה חוסר הלמידה של הטראומה. פה נכנסת התהייה, מי מתיישב על זה. באיזה אופן אנחנו אומרים את מה שאנחנו אומרים לגבי העניינים הדוחקים האלה".

בתגובה לשאלה מדוע איפשרו נציגי מוזיאון תל אביב גישה לשרה רגב ואנשיה לקצנשטיין ולא בחרו להתמודד עם הטענות הללו בעצמם תוך הגנה על התכנים האמנותיים בתערוכה, השיבה דוברת המוזיאון: ״לא היתה שום התמודדות. השרה הפנתה שאלה, המוזיאון הסביר לה כי זהו חלק מהותי בעבודתו של האמן, והאמן עצמו הוסיף והסביר לשרה את יצירתו. בקשתה היחידה היתה שאת ההסבר שניתן לה יציגו לצד היצירה, וכך עשינו״.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר "להארץ" בעניין: "יכול היה לחמם את הלב לשמוע ששרת התרבות מתקשרת לאמן כדי לדון איתו על יצירתו. הצרה היא שצעדה של רגב נועד להלך אימים על מוסד תרבות ועל אמן בשל יצירת אמנות שאיננה נושאת חן בעיניה זו עוד דוגמה לניצול לרעה של כוחה. אמנות איננה אמורה לשאת חן בעיני השלטון או לעמוד בסטנדרטים של אסור ומותר שהשלטון מתיימר לקבוע. שרת התרבות מנסה להחניק דעות, עמדות ואפילו דימויים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות — ואין סכנה גדולה מזו לחופש היצירה".

ממשרדה של רגב נמסר: "השרה קיבלה פניות רבות מאזרחים שהיצירה המדוברת פגעה ברגשותיהם והם ביקשו את התייחסותה. לבקשתה, מנכ"ל המשרד שוחח עם היוצר, התרשם מעבודתו והביא את הפגיעה ברגשות הציבור לידיעתו. היוצר ציין שבתערוכה זהה שהוא הציג באירופה הוא נדרש להעמיד דברי הסבר לצורך זה בדיוק, והוסכם כי יהיה זה נכון לעשות כך גם במקרה המדובר. נציין כי השרה הביעה בפני היוצר את הערכתה על יצירתו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ