שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן

הרייקסמוזיאום שבאמסטרדם, אחד המוזיאונים הגדולים בעולם, פתח במבצע לניקוי ושינוי ביטויים פוגעניים משמות ותיאורי יצירות שסרוקות ומופיעות באתר האינטרנט שלו. באוסף הסרוק של המוזיאון מופיעות כ–220 אלף יצירות אמנות, שחלקן מכילות מלים שהיו בשימוש בתרבות האירופית בשנים עברו ותיארו קבוצות אתניות או תכונות גוף, כמו למשל "כושי", "אינדיאני" או "גמד". המלים הטעונות מוחלפות בביטויים שנחשבים כיום לפחות פוגעניים.

"המטרה היא להפסיק להשתמש בכינויים שנתנו הלבנים לאחרים", אמרה מרטינה גוסלניק, ראשת המחלקה ההיסטורית של הרייקסמוזיאום, שיזמה את הפרויקט. "למשל, אנו ההולנדים נקראים לפעמים 'ראשי גבינה'. לא היינו שמחים ללכת למוזיאון בארץ אחרת ולמצוא תיאורים של תמונות המראות אנשים הולנדים תחת כותרת כמו 'ראש גבינה אישה עם ראש גבינה ילד'. זה בדיוק מה שקורה כאן", הוסיפה.

"הרחצה של בת שבע", 1594, קורנליס ואן הארלם. הציור תואר כאקזוטי בשל הנערה שחורת העור
"הרחצה של בת שבע", 1594, קורנליס ואן הארלם. הציור תואר כאקזוטי בשל הנערה שחורת העורצילום: מתוך אתר rijksmuseum.nl

גוסלניק אמרה שהפרויקט נמצא בתכנון כבר מספר שנים, אולם ביצועו החל בחודש שעבר. הפרויקט, שזכה לכותרת "התאמה של טרמינולוגיה קולוניאלית", נחשף במהלך כנס שאירגן המוזיאון בשבוע שעבר, ודווח עליו בעיתון מקומי באמסטרדם. זו הפעם הראשונה שבה מוזיאון אירופי עושה מאמץ לשנות כותרות ותיאורים של היצירות שברשותו. כל 12 האוצרים של המחלקה ההיסטורית של הרייקסמוזיאום משתתפים בפרויקט, והם עוברים על הקטלוג המקוון של המוזיאון ומעדכנים את הכותרות שדורשות שינוי.

התגיות שמופיעות ליד 8,000 היצירות שנמצאות בתצוגה הפיזית במוזיאון עודכנו לאחרונה לקראת פתיחתו המחודשת ב–2013, לאחר עבודות שיפוץ שנמשכו עשור שלם. ישנן כמה עבודות שכותרותיהן נמצאות עדיין בדיון, כמו למשל ציור של קורנליס ואן הארלם מ–1594, "הרחצה של בת שבע". הציור מתואר כ"אקזוטי", מכיוון שאחת משתי המשרתות שמצוירות בו רוחצות את בת שבע — היא שחורת עור.

באוסף המוזיאון ישנם 1.1 מיליון פריטים, וכרבע מהם נסרקו ומופיעים באתר האינטרנט. בחודש האחרון, לדברי גוסלניק, זוהו 200 תיאורים בעייתיים והוחלפו. אחרים, כמו דימויים של ילידים אמריקאים, הנקראים "אינדיאנים" עדיין לא עודכנו. "מטרתנו העיקרית היא להיפטר מהתיאורים המעליבים", אמרה. "עד כה מצאנו 132 תיאורים עם המלה 'כושי' בתוכם, ואת זה די קל לשנות. אבל יש מלים אחרות, כמו הוטנטוט — שם שניתן על ידי ההולנדים לשבט בני הקוי בדרום אפריקה, ומלה שבהולנדית פירושה מגמגם. זה מאוד מעליב, וזה מאוד חשוב לנו לשנות את זה בהקדם האפשרי", הוסיפה. ביטוי נוסף שהיא ציינה כטעון שינוי, הוא הכינוי "מוחמדן", מלה ארכאית ששימשה לכינוי מוסלמים.

המקרים המורכבים יותר, לדברי גוסלניק, הם אלה בהם יוצר העבודה השתמש במלה פוגענית בכותרת היצירה. במקרים אלה המוזיאון ישאיר את הכותרת המקורית רשומה במאגרים המקוונים שלו, כדי לספק הקשר היסטורי, אמרה. גוסלניק הוסיפה שהמוזיאון כבר קיבל גם תגובות שליליות לפרויקט. "ישנם אנשים שכועסים עלינו. הם אומרים שהמוזיאון מנסה להיות יותר מדי פוליטיקלי קורקט. אבל רק בהולנד עצמה, ישנם כמיליון בני אדם שהגיעו מטריטוריות שהיו קולוניות, כמו סורינאם, אינדונזיה ועוד. זו סיבה מספיק טובה לשנות את התיאורים הללו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ