בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנקר תקים "מועצה לאתיקה אקדמית", שתאשר עבודות שנויות במחלוקת של סטודנטים

בכנס החירום שהתקיים הבוקר בבית הספר, משך מנהל מחלקת האמנות לארי אברמסון את התפטרותו. הוועד המנהל גיבה את נשיאת שנקר יולי תמיר על החלטתה לצנזר עבודה שכללה ציור עירום של השרה איילת שקד. אחד המרצים: "אנחנו לא רוצים חופש מוחלט"

101תגובות
הומאז' ליצירה שצונזרה בה נראית השרה שקד בעירום - הפעם בלבוש צנוע מכף רגל ועד ראש

ראש בית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר, לארי אברמסון, הודיע הבוקר (רביעי) בכנס שהתקיים בבית הספר בנושא חופש הביטוי, כי הוא מושך את התפטרותו, אותה הגיש בתחילת השבוע. "המאבק להגנה על חופש הביטוי בשנקר, אליו יצאתי עת הגשתי את התפטרותי לנשיאת שנקר, פרופ' יולי תמיר, בעקבות הצנזורה שהוטלה על יצירתו של הבוגר שלנו ים עמרני, הוא המאבק הציבורי הראשון שלי שנשא פירות ממשיים תוך כמה ימים, פירות שבעטיים החלטתי למשוך חזרה את התפטרותי מראשות בית הספר", אמר.

"למרות כל מאמצי לבטל את הצנזורה שהוטלה על הציור, זו תישאר על כנה לאור חוות הדעת המשפטית שהונחה על שולחן ההנהלה", המשיך אברמסון, "מעבר לעצם הטלת הצנזורה, האופן שבו הוטלה היה בלתי נסבל – הוראה מנהלית ישירה מנשיאת המכללה לראש בית הספר, ללא הליך סביר של דיון ו/או ערעור. אמש, בישיבה של נציגי הוועד המנהל של שנקר, הנשיאה הדיקן ואנוכי, התקבלה החלטה תקדימית שתתקן עיוות זה, ותוכל גם לשמש דוגמה למוסדות אחרים בכל הקשור ליצירת מנגנון שיחצוץ בין המערכת המנהלית לאקדמית. הטלת הצנזורה על הציור היא ללא ספק מכה לחופש הביטוי. הקמת המועצה בשנקר ומעמדה הסטטוטורי בתקנון הינה פעולה שתמנע בעתיד הגבלות שרירותיות של חופש הביטוי".

"סדינים" של ים עמרני

ההחלטה עליה דיבר אברמסון אומרת כי תוקם מועצה לאתיקה אקדמית בשנקר, שבה יהיו חברים נשיאת בית הספר, דיקן הפקולטה הרלוונטית, שלושה מרצים מדיסציפלינות שונות מהפקולטה, נציג הוועד המנהל ונציג אגודת הסטודנטים, ובהשתתפות היועץ המשפטי (ללא זכות הצבעה). "המועצה תקיים דיון ותכריע בסוגיות שיובאו לפניה ותחליט ברוב קולות רגיל על המדיניות שיש לנקוט", לשון הודעת הסיכום של הכנס, "המועצה וסמכויותיה יכללו בתקנון שנקר, והיא תתנהל לאור עקרונות גילוי הדעת בנושא חופש הביטוי שאושרו על ידי המועצה האקדמית מיום 22 ביוני 2015". עוד נקבע כי "ראשי המחלקות יציגו בפני המועצה לאתיקה אקדמית עבודות הראויות לדיון המועצה כשבועיים לפני תערוכת הבוגרים". כמו כן, המכללה תקים קרן להגנה על הסטודנטים מפני תביעות הקשורות לעבודתם המוצגות בתערוכות שנקר.

בכנס השתתפו מרצים, סטודנטים ונציגי ההנהלה. הסטודנט שהיצירה שלו החלה את המהומה, ים עמרני, לא הגיע למפגש. בפתיחת הדיון הציג עו"ד גלעד שר את הייעוץ המשפטי שניתן לנשיאה תמיר, בהקשר לציור העירום של השרה איילת שקד. שר הסביר כי לפי החוק, היה חשש סביר כי הציור יחשוף את שנקר לתביעת דיבה או תביעה על הטרדה מינית, בגובה מאות אלפי שקלים.

מונטאז' לארי אברמסון לצד יולי תמיר
אלון רון ודודו בכר

נציג הסטודנטים, גיא גלקוף, אמר בכנס כי ההחלטה בדבר הקמת המועצה לאתיקה אקדמית נשמעת לו החלטה טובה, וכי הוא מקווה שהמועצה אכן תתגלה כיעילה, אולם מחה על כך שהכנס נפתח דווקא בנימה המשפטית המאיימת. "חרה לי שהדבר הראשון שאמרתם לנו בכנס זה מה הסיכונים והפלתם עלינו איומים של אלפי שקלים. אני חושב שאם יש ביקורת היא צריכה להיות נגד בעלי השררה. הכוח המשפטי צריך לעמוד מאחורי הסטודנטים, כי לפעמים הבעיה היא שחברי כנסת ושרים עושים דברים אנטי דמוקרטיים. אם מישהו יבקר את זה ויעשה עבודה שקשורה למשל לנתניהו וליחס שלו לגופי תקשורת, אז אני מקווה ששנקר תגן על הסטודנט. צריך לקחת בחשבון שלפעמים מוסד צריך לפעול גם נגד החוקים, כשהם בלתי חוקיים בעליל".

האוצרת טלי תמיר, שמרצה בבית הספר לאמנות בשנקר, אמרה כי היא שמחה שהמשבר הגיע לפתרון, אבל "יש לי גם מחשבות יותר כבדות בעניין הזה. לגבי הדיון הפמיניסטי, אני חושבת שהוא לא תופס לגבי העבודה הזאת. אפשר היה להגיד לסטודנט: למה ציירת דווקא את האשה הזאת בעירום? הקונפליקט הזה הוא פוליטי ולא פמיניסטי. אין כאן פמיניזם, יש כאן הרבה נשים בעירום בכל מיני סיטואציות, ועל זה אף אחד לא אמר כלום. זה לא דיון על פמיניזם אלא על סיטואציה פוליטית במדינת ישראל שנקלענו אליה כיום. זה מצב מייאש".

תמיר הביעה חשש מהרעיון שמרצים וסטודנטים יצטרכו לדווח לוועדת האתיקה על יצירות שמעוררות לבטים אתיים: "יפה שיצרו הפרדה בין המנגנונים, אבל המושג 'חובת הדיווח' הוא מושג מסוכן. לא רק בשנקר. אנחנו נמצאים היום במדינה במצב של ציד מכשפות. מה יקרה אם כחלק מחובת הדיווח מישהו יבוא ויגיד על סטודנט שהוא עשה משהו מסוכן? חובת הדיווח זה משהו שמצלצל לא טוב. נכון שלסטודנטים לפעמים יש שיקולים לא נכונים. אבל זה צריך לעלות בדיון בין מורה לבין סטודנט".

נשיאת שנקר, יולי תמיר, ענתה לטלי תמיר ואמרה כי בשנקר מעולם לא הוטלה צנזורה על ציורי עירום, ולא זו היתה הכוונה: "אם היה מדובר בעירום של דמות אבסטרקטית, הדיון לא היה עולה בכלל. אנחנו לא בית ספר פוריטני. היתה פה שאלה ספציפית של פגיעה בדמות פוליטית ספציפית. לא מדובר כאן ברוח הזמן. אני הקרבתי למען מאבקים פוליטיים הרבה מאוד. אף אחד מהשלטון לא פנה אלינו במחאה, זו היתה פנייה של תלמידים ושל אנשים אחרים. ואם היתה מוגשת תביעה נגדנו, היא לא היתה מוגשת מצדה של איילת שקד. לא היתה פה החלטה פוליטית אלא עקרונית".

לגבי החשש מציד מכשפות, אמרה הנשיאה כי ועדת האתיקה לא אמורה לעסוק בכל היצירות של הסטודנטים בשנקר, אלא רק באלה שאמורות להיות מוצגות בתערוכת הגמר, שהיא תערוכה רשמית ומייצגת את המכללה, והמכללה אחראית לה. "חובת הדיווח נועדה למנוע את המצב שקרה עכשיו. אם הייתי יודעת על הציור הזה 24 שעות קודם לכן, היינו יחד פותרים את הבעיה. אבל זה נודע לי חמש דקות לפני פתיחת התערוכה והייתי צריכה לקבל החלטה מיידית. אני צריכה לקבל החלטות גם עליכם. כשאני צריכה להחליט למה אנחנו חושפים את התלמידים ומקבלת ייעוץ משפטי כזה, אז זו החלטה שאני צריכה לקבל".

המרצה אוריאל מרום ביקש להזכיר שהחופש אינו מושג אבסולוטי וגם לא דבר פסיבי. לדבריו, "אם אתם יוצרים בתוך מרחב שמאפשר הכל, אז אין משמעות למלה חופש", אמר. "המקום שבו חופש פועל הוא בדיוק בסיטואציות האלה. חופש אינו דבר שקיים באופן עצמאי או מוחלט".

בשיחה אחרי הכנס אמרה פרופ' תמיר ל"הארץ" כי היא מברכת על ההסכמות ועל ביטול ההתפטרות של אברמסון. "אני חושבת שהגענו לפתרון ראוי וטוב שמאפשר תהליך עבודה נכון. אני מברכת עליו וחושבת שהוא תקדימי, הוא מאפשר דיון. במקרה הנוכחי לצערי לא ניתן דיווח או מידע בזמן, ולכן ההחלטה התקבלה על סמך הייעוץ המשפטי שבאופן חד משמעי אמר שיש בזה חשש לפגיעת לשון הרע והטרדה מינית.

"אני מוכרחה להוסיף שבתור אשה שלא תומכת באף עמדה מעמדותיה של איילת שקד, בנושא הזה אני חשתי שיש מצב של פגיעה שהיא לא בדעה אלא באדם, ואני מאמינה שגם לאנשים בפוליטיקה יש כבוד וצריך להגן עליו. אני חושבת שהעניין של הפגיעה האישית היא דבר לא ראוי, כי יש לנו אחריות גם על אופן השיח הציבורי שבארץ נהיה יותר מכוער ויותר נמוך וצהוב. בתערוכה יש כמה עבודות עם אמירות פוליטיות מאוד חדות והן קיבלו גיבוי, לא היתה שאלה אם צריך או לא להציג עבודות עם משמעות פוליטית בשנקר. בעיני, זו סוגיה פתוחה עד כמה אנחנו צריכים להעלות על נס את הפגיעה בפרט לעומת חופש הביטוי. אני חושבת שהגנתי על בית הספר באופן שהייתי צריכה להגן. היה לי באופן אישי הכי קל להיות בצד השני, לזכות בתהילה של המילייה שלי, אבל בחרתי לא לעשות סיבוב תקשורתי על גב בית הספר, אלא לשאת במחיר של הביקורת כדי שבית הספר ימשיך להתקיים ושהמשבר הזה לא יביא לפירוקו".

את לא חושבת שוועדת אתיקה היא בעצם ועדת צנזורה?

"הוועדות האלה מקובלות בבתי ספר לאמנות בעולם. אתמול התקשר אלי ידיד אמן שמלמד בלונדון קולג' אוף דה ארטס, ושם יש ועדת אתיקה שלפני שהסטודנטים מציגים עבודת גמר או מגישים תזה, הם יושבים עם ועדת אתיקה והיא צריכה לאשר את זה. אנחנו 20 אלף מייל קדימה בעניין הזה. אנחנו לא עושים סקירה של העבודות ובטח לא על תזות, אנחנו מאוד מרחיקי לכת בעניין הזה. נעשו פה עבודות, כנסים ודיונים, שהרבה פעמים קוממו אנשים בחוץ. לפני שנה איילת שקד דרשה להוריד תערוכה של 'אקטיבסטילס' שהוצגה כאן, ולא הורדנו אותה. הדברים האלה נשפטים על פי אופי הדיון, חשיבות הנושא והייעוץ המשפטי שאנחנו מקבלים ועל פי היכולת של המוסד להגן על חופש הביטוי".

את מבינה את החשש של אברמסון מהתקרנפות, מכך שהמוסד כבר עושה צנזורה פנימית לפני שנכפתה עליו מבחוץ?

"אין פה בעיה של התקרנפות. אני יכולה להראות עכשיו כמה עבודות מאוד ביקורתיות. זה נכון שהסטודנטים יותר מתעניינים בפוליטיקה אישית, דברים אינדיבידואליסטיים, דברים שפוגעים בהם אישית ברמה המיידית. אבל אני חושבת שבבית הספר בכנסים ובעבודות שמוצגות, יש אינספור דברים שרחוקים מאוד מהתקרנפות".

אחד המרצים במחלקה לאמנות, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לאחר הכינוס כי "ההתנהלות היתה אימפולסיבית ולא שקולה, אבל בסופו של דבר אף אחד לא ניצח, אף אחד לא קיבל את מבוקשו. אני לא חושב שאפשר לקבל את מה שקוראי 'הארץ' רוצים בסיטאוציה הנוכחית. יש מצב שהוא אולי נשמע כמו ועדה מפא"יניקית, אך זה מצב חיובי מאוד לפיו יש ועדה שמארגנת את המרחב הכאוטי הזה שנקרא אמנות, ובסופו של דבר גם מגנה על האמנים ונותנת להם חופש. אנחנו חושבים שאנחנו פועלים במרחב ללא חוק, אבל זה לא בריא. יש לנו מה להרוויח מארגון המרחב שבו אנחנו פועלים. אנחנו לא רוצים חופש מוחלט – חופש מוחלט אומר שאין שום יכולת לומר משהו משמעותי. האתגר האמיתי הוא כשיש ממסד ומבנה והיררכיה ושיקול דעת. בשורה התחתונה, טוב שזה קרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו