בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופ' רועי קופר מונה לממלא מקום ראש בית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר

קופר, שעוסק בעיקר בצילום, יחליף את לארי אברמסון שהתפטר על רקע צנזור עבודת גמר שכללה ציור עירום של איילת שקד. דבר מינויו של קופר נודע לסטודנטים מכלי התקשורת

57תגובות
רועי קופר יושב על כיסא
גלי איתן

לאחר התפטרותו של ראש בית הספר לאמנות רב תחומית במכללת שנקר, פרופ' לארי אברמסון, בחרה היום (שלישי) המועצה האקדמית העליונה של שנקר באמן פרופ' רועי קופר למלא את מקומו. קופר הוא אחד משני האוצרים של תערוכת הגמר של הסטודנטים בבית הספר, שבה הוצגה העבודה של ים עמרני שהכילה ציור עירום של איילת שקד.

קופר, שעוסק בעיקר בצילום, נולד בקיבוץ מפלסים והחל את דרכו האמנותית בשנות ה–80'. מאז הוצגו עבודותיו, בין היתר, בתערוכות יחיד במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון הרצליה, ומוזיאון טייט מודרן (Tate Modern) בלונדון.

בגין פעילותו האמנותית זכה בפרסים רבים, בהם פרס ז׳ראר לוי של מוזיאון ישראל (1995), פרס שרת התרבות (2004) פרס אנריקה קבלין לצילום, מוזיאון ישראל (2006) ופרס קונסטנטינר, מוזיאון תל אביב (2006). בין השנים 1994–1998 היה קופר ראש המחלקה לצילום בבית הספר קמרה אובסקורה, ועד שנת 2009 היה מרצה בכיר במחלקה לצילום בבצלאל. משנת 2008 הוא מרצה בכיר בבית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר.

דבר מינויו של קופר נודע לסטודנטים בבית הספר לאמנות בשנקר מכלי התקשורת. היו כאלה שמחו על כך שההנהלה, לדבריהם, מנהלת את המשבר הנוכחי דרך התקשורת, ואינה מיידעת אותם ישירות במתרחש. "אני מרגיש שמתחילת האירועים ההנהלה רק עוסקת בלהתגונן", אמר אחד הסטודנטים בבית הספר לאמנות רב תחומית, שביקש להישאר בעילום שם. "גם בכנס שהתקיים ביום רביעי שעבר, פתחו את הדיון עם עורך דין שבא להסביר ולהגן על ההחלטה של יולי תמיר. לא באמת רצו לשמוע מה שיש לסטודנטים להגיד".

לעומת זאת, הסטודנטים של בית הספר לאמנות לא נקטו עד כה בשום פעולת מחאה או תמיכה פומבית בעמרני, הסטודנט שצונזר, או בראש המחלקה אברמסון. "אנחנו חוששים לעשות דברים שיחמירו את המצב, וגם חוששים לדבר בגלוי", הודה הסטודנט, "אולי בהמשך נעשה דברים. מה שקורה כבר לא נוגע רק לתערוכה ולצנזורה אלא מדובר במשבר אמון בין הסטודנטים במחלקה לאמנות לבין ההנהלה הגבוהה של שנקר. אני לא חושב שכל התהליכים צריכים להתרחש בתקשורת. יש דיון אקדמי ומוסד אקדמי, יש הנהלה ומרצים וסטודנטים. יש מיילים שנשלחים בדרך כלל בין הצדדים ואני לא מבין למה זה לא יכול להתנהל שם. אני חושב שזה מעיד משהו על ההנהלה — העובדה שהיא מעדיפה לנהל את המשבר הזה קודם כל כלפי חוץ, ולא ליידע את הסטודנטים. זה כבר לא משבר אמון שקשור רק לצנזורה. אנחנו מרגישים שהנהלת שנקר לא קשובה לסטודנטים ואנחנו לא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. היח"צון והשמירה על הכבוד יותר חשובים להם".

מנגד, בוגר המחלקה לאמנות, גיא גלקוף, שמציג גם הוא בתערוכת הבוגרים, מסר את התגובה הבאה: "עלינו לנטוש את השער בו אנו מוכיחים על פחדנות ובוגדנות. צל מאיים יורד ממשכן הכנסת ומשרדי הממשלה, צל מצמית. עלינו לחתור למגע, למחות ולהתסיס נגד עירוב הרשויות, לחוקק נגד צרכני נשים ולא לצעוק על ציירים. ההיצמדות לכתם זה או אחר במציאות שהיא תבחיל — משרתת את מחוללי המציאות היומיומית. עלינו לפעול נגד התמונה השלמה דרך רכיביה ולא לאפשר להם לפורר את המחנה. אל המאמרים שעסקו בהוקעה ראוי לצרף אחרים שעוסקים במעמד האישה וחיפצון, ועוד סקירה של הפגיעה במערכת המשפט, אלו צריכים לקבל מקום רב יותר. בכוחו של העיתון להפוך הערות למגיבים על המציאות לביקורת על יוצריה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו